פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) השבת:    הטעם כיון מ"י שלו והרי היא מבטלת ממ"י לפ"ז אם היא אשה שאין חיוב מלאכה עליה אז השבת שלה היא אלא שבת מעט שמחוייבת לעשות שלא תבא לידי זימה הוא להני פוסקים דס"ל דשלו הוא כמ"ש בסי' פ' אלא דלדעת הרשב"א דס"ל כל מ"י שעשתה אף דאינה מחויבת לא עדיף מהעדפה וזכה הבעל א"כ השבת שלו הוא מיהו דעת הרשב"א שם דעת יחידאי היא ובאומר' איני נזונית ואיני עושה אז אין לו שבת, ובסי' פ' כתבתי אם עושית בצמר כדי שלא תבא לידי זנות שלו /שלה/ הוא כשאומרת איני ניזונת ונ"מ ג"כ לענין שבת:


(ב) והריפוי:    כתב הרא"ש אם אמדו לה' ימים ועבדו לה סמא חריפא ואיתסת בג' ימים הוא בכלל צער שצערא בסמא חריפא וי"ל מ"ש הרמב"ם והריפוי לבעל היינו שנותנים לידו והוא מתעסק ברפואה וכ"כ בח"מ עיין ביורה דעה סי' רס"ז:


(ג) והצער שלה:    לא נתבאר אם הוא לגמרי שלה או אם דינו כנ"מ והוא אוכל פירות ולקמן סי' פ"ה סעיף ז' משמע דאינו אוכל פירות:


(ד) של בעל נותנים מיד וכו':    ואם מתה קודם שגבתה אינו יורש חלקה דהוי ראוי עיין תוס' והרא"ש פי"נ דף קכ"ה:


(ה) א"י לתבוע חלקה:    היינו כשגבה כבר חלקו אבל אם לא גבה אמרינן אגב שתובע חלקו תובע ג"כ חלקה וא"ל למה לא יתבע חלקה מ"ש מהא שכת' הת"ה מעות אשתו א"צ הרשאה כמ"ש לקמן סי' פ"ה וי"ל ש"ה דעדיין לא בא לידה ולא היה לה שום זכות בזה הממון כ"כ בפרישה ועיין ב"ח:


(ו) אבל הבעל שחבל וכו':    כ"כ הרמב"ם ורבים חולקים על הרמב"ם ועיין בהרא"ש ובהשגות הראב"ד ובר"ן וס"ל דאין נותן לה אלא חלקה ועיין במגיד מ"ש לדעת הרמב"ם ולכאורה נראה הואיל אף לדעת הרמב"ם השבת שלו הוא א"כ אם חיסר לה אבר דעושה בו מלאכה אין משלם כל הנזק דהא נזק הוא מה שפחת' בלא אותו אבר ושמין מה ששוה אבר ההוא יותר מחמת המלאכה ודמי המלאכה שלו הוא וא"י למה סתמו הפוסקים וכותבים סתם ולא חילקו איזה אבר חסר לה:


(ז) ואם רצתה ליתן לאחר נותנת:    משמע דאין לו פירות מן מעות הקנס שנותן לה וגם אינו יורש הקנס דאל"כ א"י ליתן לאחר כמ"ש בסי' פ"ה:


(ח) חירף אותה בדברים וכו':    אף על גב המבייש בדברים וכו' כ"כ לישב קושית הב"י דהקשה הא קי"ל חירף בדברים פטור כמ"ש בפרק החובל ובהגהת פרישה פירש קושי' הב"י הואיל ע"פ הדין המבייש בדברים פטור גם ע"פ הדין כל הנזק ובושת שייכים לה אלא חז"ל תיקנו לו חלק אם כן המבייש בדברים הוי תקנה לתקנה:

סעיף בעריכה


(ט) המזיק את אשתו וכו':    ולהני פוסקים דפליגו על הרמב"ם אינו משלם נזק אלא ב' חלקי' שם בנ"י: