פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) ליקח בהן קרקע:    כ' בח"מ בשם הר"ן אם הניח האב קרקע לבת והיא אומרת מה שירצה בעלי יעשה אין רשות ביד הבעל למכור דהא גם היא אין לה רשות למכור הקרקע שירש' מאבי' עד שתהיה בת עשרים ע"כ ולכאורה לא משמע כן מדבריו כי הר"ן כתב כל זאת על לישנא דר' יהודא /יוסי/ דאמר במתני' וכי אינה אלא שדה והיא רוצה למכרה ע"ז כתב קרקע שהניח אביה א"י למוכרה אבל אם הניח מעות ולקחה קרקע יכולה למוכרה אבל אם אומרת מה שירצה בעלי יעשה אינו אלא מתנה והיא יכולה ליתן מתנה אפילו קודם שהיא בת עשרי' כמ"ש בחושן המשפט סימן רל"ה לכן מתנתה קיימת ואז הוא יכול למכור אותה קרקע אפילו אם היא אינה בת עשרים וכל זה לדעת הפוסקים שהיא א"י למכור קודם עשרים אבל ר"ת /ר"ח/ והרשב"א ס"ל דהיא יכולה למכור אפילו הקרקע שהניח אביה:


(ב) וי"א דבעינן שהושלש מתחלה לכך:    עיין בחושן המשפט סימן רנ"ב דינים אלו וכ' בפרישה כאן שהוא טובת בתו שלא יתן לבעלה אמרי' אפילו לא הושלש מתחלה לשם כך מצוה לקיים דברי המת, ולא משמע כן מדברי הרא"ש דהא כתב לתירוץ ר"ת דלא אמרינן מצוה לקיים דברי המת אלא היכא דהיה כבר ביד השליש כי הך מתני' וכו' ש"מ אף הכא דוקא שהושלש לשם כך: