ביאור:תוספתא/פרה/א

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת פרה פרק ראשון

מדרשים על במדבר ח ח

(א)
פר בן עשרים וארבעה חודש ויום אחד - הרי זה פר שלם

השוו משנה א, ב. דברי ר' שמעון בסיפא מסבירים את דברי רבי בהלכה ב.

ור' אליעזר אומר: נותנים לו שלשים יום אחר עשרים וארבעה חודש
שכל מקום שנאמר "פר בן בקר" - בן שתי שנים
"פר" סתם - בן שלש שנים ועד בן חמש שנים
ר' יוסי הגלילי אומר: פרים - בני שתים
שנאמר (במדבר ח, ח) ופר שני בן בקר תקח לחטאת.
אמרו לו: אינו אומר שני - אלא שני לראשון
מה הראשון לא נאכל - אף שני לא נאכל.
אמר ר' שמעון: חטאת למה הוא דומה? לפרקליט שנכנס לרצות
רצה פרקליט - ונכנס הדורון. ריצתה החטאת ונכנסה העולה

(ב)
רבי אומר: מה ת"ל ופר שני בן בקר תקח לחטאת?

ראו ספרא חובה פרק ג.

אם ללמד שהם שנים, הרי כבר נאמר: ועשה את האחד חטאת ואת האחד עולה!
יכול תקדים חטאת לעולה בכל מעשה? ת"ל ופר שני בן בקר תקח לחטאת
אי פר שני בן בקר תקח לחטאת, יכול תקדים עולה לחטאת בכל מעשה?
ת"ל (במדבר ח, יב) ועשה את האחד חטאת ואת האחד עולה לה'
הא כיצד? דם חטאת קודם את דם העולה, מפני שהוא מרצה
אברי עולה קודמין את אימורי חטאת, מפני שהן כליל לאישים.
ר"ש אומר: מה ת"ל ופר שני בן בקר תקח לחטאת?
אם ללמד שהן שנים, הרי כבר נאמר: ועשה את האחד חטאת ואת האחד עולה לה'
א"כ למה נאמר ופר שני בן בקר תקח לחטאת?
יכול נאכלה חטאת הלוים? ת"ל שני: שני לעולה
מה עולה לא נאכלת, אף חטאת לא נאכלת
כיוצא בו אמר רבי יוסי: (עזרא ח, לה) הבאים משבי הגולה הקריבו עולות לאלהי ישראל
פרים שנים עשר על כל ישראל, אילים תשעים ותשעה, כבשים שבעים ושבעה
וצפירי חטאת שנים עשר, הכל עולה לה'
אפשר שחטאת עולה? אלא: מה עולה לא נאכלת - אף חטאת לא נאכלת
וכן היה ר' יהודה אומר: על עבודת כוכבים הביאום.

גיל הקרבנות

(ג)

ר"ש אומר: כל מקום שנאמר בתורה עגל סתם - בן שנה

שנאמר (ויקרא ט, ג) ועגל וכבש בני שנה

לדברי ר' יוסי ראו בראשית רבה מד יד.

בן בקר - בן שתי שנים
שנאמר (ויקרא ט, ב) קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעולה תמימים
תמימים לשנים, ותמימים מכל מום
ר' יוסי אומר: שלש כפרות מן פרים, ושלש מן אילים, ושלש מן שעירים
ושלש מן פרים - ופר הבא על כל המצות ופר יום הכפורים ועגלה ערופה
שלש מן אילים - אשם ודאי ואשם תלוי וכבשה של יחיד
שלש מן שעירים - שעירי הרגלים שעיר של יום הכפורים ושעיר של נשיא.

(ד)

כבשים בני שנה האמור בתורה - שלש מאות וששים וחמשה כנגד ימות החמה, דברי רבי

וחכמים אומרים: מאחד בניסן לאחד בניסן, מתשעה באב לתשעה באב

ראו משנה א, ג.

אם נתעברה שנה - נתעברה לו.

(ה)

שנה האמורה בבתי ערי חומה, ושתים שבשדה אחוזה, ושש שבעבד עברי

ושאר כל השנים של בן ושל בת - כולן מיום ליום

ראו ראש השנה ו ב,
וראו משנה א, ד.

ועולת חובה ליחיד - כשרות מיום שלשים והלאה, ואף ביום שלשים
ואם הקריבן ביום השמיני - כשרות
רבי אליעזר אומר: הפסח אינו כשר מיום שלשים והלאה
זה הכלל שאמר רבי אליעזר: כל שנאמר בו בן שנה - כשר מיום שנכנס והלאה
ואם הקריבן מיום השמיני - כשר.
בכור שנולד בו מום - שוחטו ואוכלו, ואפילו בן יומו.