ביאור:תוספתא/סנהדרין/ד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
תוספתא מסכת סנהדרין פרק רביעי
עריכהכבוד הכהן הגדול והמלך
עריכהכהן גדול שהרג את הנפש, מזיד – נהרג, ושוגג - גולה
עבר על מצות עשה, ועל מצות לא תעשה, ושאר כל המצות - הרי הוא כהדיוט לכל דבר
כהן גדול שהרג – ראו מכות ב, ז. שאר הדינים – ראו משנה ב, א. |
עומד בשורה להתנחם - הסגן מימינו וראש בית אב משמאלו
וכל העם אומרין לו "אנו כפרתך", והוא אומר להן "תתברכו מן השמים"
עומד בשורה לנחם את אחרים - הסגן וכהן שעבר מגדולתו מימינו ואבל משמאלו
ואין רואין אותו ערום, ולא כשהוא מסתפר, ולא בבית המרחץ
שנאמר (ויקרא כא י) והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו
שיהיו אחיו הכהנים נוהגין בו גדולה
ואם רצה שירחצו אחרים עמו - הרשות בידו
ר"י אומר: אם רצה לנהוג בזיון בעצמו אין שומעין לו
שנאמר (שם) "וקדשתו" - על כרחו
אמרו לו לר' יהודה: אינו אומר (ויקרא כא ח) "ומן המקדש לא יצא", אלא בשעת עבודה בלבד
והולך להברות את אחרים ואחרים באין להברותו.
מלך ישראל אין עומד בשורה להתנחם, ואין עומד בשורה לנחם את אבלים
ואינו הולך להברות את אחרים, אבל אחרים באין אצלו להברותו
שנא' (שמ"ב ג לה) "ויבא כל העם להברות את דוד לחם בעוד היום"
ועובר על מצות עשה, אם עובר... ועל מצות לא תעשה, ושאר כל המצות - והרי הוא כהדיוט לכל דבר
לא חולץ ולא חולצין לאשתו, ולא מיבם ולא מיבמין לאשתו
ראו משנה ב, ב-ה. |
אמרו לו: נמצאת פוגם כבודו של מלך!
ואין נושאין אלמנותו, שנאמר (שמ"ב כ ג) ותהיינה צרורות עד יום מותן אלמנות חיות
ובורר לו נשים מ"מ שירצה: כהנות לויות וישראלית
ואין רוכבין על סוסו ואין יושבין על כסאו
ואין משתמשין בכתרו ובשרביטו, ולא באחד מכל משמשיו. מת - כולן נשרפין עליו
שנאמר (ירמיהו לד ה) בשלום תמות ובמשרפות אבותיך וגו'
וכשם ששורפים על המלכים כך שורפים על הנשיאים, אבל לא על ההדיוטות
מה הן שורפין עליהן? מטתו וכל כלי תשמישו
כל העם עומדין והוא יושב; ולא היתה ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד
וכל העם שותקין והוא מדבר
הוא קורא אותן אחי ועמי, שנאמר (דבהי"א כח ב) שמעוני אחי ועמי
והן קורין אותו אדונינו ורבינו, שנאמר (מל"א א מג) אבל אדונינו המלך דוד המליך את שלמה.
סמכויות המלך וחובותיו
עריכה(דברים יז יז) לא ירבה לו נשים כאיזבל, אבל כאביגיל מותר, דברי ר' יהודה
ר' יהודה חולק גם על ההגבלות על הסוסים, וראו משנה ב, ד. |
שנאמר (דברים יז טז) למען הרבות סוס
ר' יהודה אומר: הרי הוא אומר (מל"א ה ו) ויהי לשלמה ארבעים אלף ארוות סוסים למרכבתו
ויפה עשה! שנאמר (מל"א ד כ) יהודה וישראל רבים כחול הים אשר על הים לרוב
כשהוא אומר (מל"א ה ו) ושנים עשר אלף פרשים - שהשאר בטלנין היו
והדיוט מותר בכולן
ר' יוסי אומר: כל האמור בפרשת המלך - המלך מותר בה
ר' יהודה אומר: לא נאמרה פרשה זו אלא בשביל לאיים עליהם
שנא' (דברים יז יד) שום תשים עליך מלך
וכן היה ר' יהודה אומר: ג' מצות נצטוו ישראל בביאתן לארץ
למנות עליהן מלך ולבנות בית הבחירה ולהכרית זרע עמלק
אם כן למה נענשו בימי שמואל? אלא לפי שהקדימו על ידן
ר' יהודה אומר: לא נאמרה פרשה זו אלא מפני תרעומת
שנאמר (דברים יז יד) ואמרת אשימה עלי מלך
ר"א בר' יוסי אומר: זקנים שאלו כהלכה, שנא' (שמ"א ח ו) תנה לנו מלך לשפטנו
אבל עמי הארץ חזרו וקלקלו, שנאמר (שמ"א ח כ) והיינו גם אנחנו וגו'
הרוגי בית דין, נכסיהן ליורשיהן. הרוגי המלך - נכסיהן למלך, דברי ר' יהודה
וחכמים אומרים: הרוגי המלך נכסיהן ליורשיהן
אמר להם רבי יהודה: הרי הוא אומר (מל"א כא יח) הנה הוא בכרם נבות אשר ירד שם לרשתו
אמרו לו: מפני שבן אחי אביו היה, וראוי לו ליורשו
אמר להם: וכי לא היה לו בנים?
אמרו לו: והלא אותו ואת בניו הרג,
שנאמר (מל"ב ט כז) אם לא את דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי אמש נאם ה'
ושלמתי לך בחלקה הזאת נאם ה'.
וכותב לו ספר תורה ללמוד לשמו, שלא יהא נאות בשל אבותיו אלא בשלו
ואין רשות להדיוט לקרות בה, שנאמר (שם) וקרא בו, הוא ולא הדיוט
ומניחין אותו בב"ד של כהנים, ובב"ד של לוים, ובב"ד של ישראל המשיאין לכהונה
יוצא למלחמה - היא עמו. נכנס - היא עמו. יושב בב"ד - היא אצלו
נכנס לבית המים - ממתנת לו על הפתח
וכן דוד אומר (תהלים טז ח) שויתי ה' לנגדי תמיד וגו'
ר' יהודה אומר: ספר תורה מימינו ותפלין משמאלו.
המלך ולימוד התורה
עריכהרבי יוסי אומר: ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו, אלמלא קדמו משה
במבט ראשון קשה למצוא את הקשר בין הלכה זו לפרק. הקשר הוא בדרשה על "משנה התורה", והוא ממחיש את המהפך מתקופת המקרא שבה עמד בראש העם המלך – לתקופת חז"ל שבה עמדו החכמים, כמו עזרא, בראשו; וראו גם ספרי דברים קס. |
נאמרה במשה עליה (שמות יט ג) ומשה עלה אל האלהים
נאמרה בעזרא עליה (עזרא ז ו) הוא עזרא עלה מבבל
מה עליה האמורה במשה למד תורה לישראל
שנאמר (דברים ד יד) ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם
אף העליה האמורה בעזרא לימד תורה לישראל
שנאמר (עזרא ז י) כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט
ואף הוא נתון על ידו כתב ולשון
שנאמר (עזרא ד ז) וכתב הנשתוון כתוב ארמית ומתורגם ארמית. מה תרגומו ארמית אף כתוב ארמית
ואומר (דניאל ה ח) ולא כהלין כתבא למקרא וגו', מלמד שבאותו היום ניתן
ואומר (דברים יז יג) וכתב לו את משנה התורה הזאת, תורה העתידה לשתנות
למה נקרא שמו אשורי? על שום שעלה עמהן מאשור
רבי אומר: בכתב אשורי נתנה תורה לישראל, וכשחטאו נהפכה להן לשון
וכששבו בימי עזרא חזרה להן אשורית, שנא' (זכריה ט יב) שובו לבצרון וגו'
ר"ש בן אלעזר אומר משם ר"א בן פרטא שאמר משם ר"א המודעי:
בכתב זה ניתנה תורה לישראל, שנאמר (שמות כז י) ווי העמודים, ווין שהן דומים לעמודים
ואומר (אסתר ח ט) ואל היהודים ככתבם וכלשונם
מה לשונם בלשון הזה - אף כתבם בלשון הזה
למה נקרא שמו אשורי? ע"ש שהוא מאושר בכתבו
א"כ למה נאמר (דברים יז יג) וכתב לו את משנה התורה הזאת?
מלמד ששתי תורות כותב לו: אחת שנכנסת ויוצאה עמו, ואחת שמונחת לו בתוך הבית
זו שנכנסת ויוצאה עמו - לא תכנס עמו לא למרחץ ולא לבית המים
שנאמר (שם) והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו וגו' - במקום הראוי לקרות בו
והלא דברים ק"ו: ומה אם מלך ישראל, שלא עסק אלא בצרכי צבור
נאמר בו והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו,
שאר בני אדם על אחת כמה וכמה!
וכיוצא בו (דברים לד ט) ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו וגו'
וכן הוא אומר (שמות לג יא) ויהושע בן נון נער
וכן הוא אומר (יהושע א ח) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה
והרי דברים ק"ו: ומה יהושע בן נון, שעסק בכיבוש הארץ ועומד לחלקה לישראל
נאמר בו לא ימוש וגו', שאר בני אדם עאכו"כ!
דיני משיחת המלך והכהן הגדול
עריכהאין מעמידין מלך ישראל בחו"ל
העמדת מלך דווקא בא"י - ראו ספרי דברים קנז |
אין מעמידין מלך בא"י אא"כ היה נשוי לכהונה מהמשיאים לכהונה
ואין מושחין מלכים אלא ע"ג מעין
שנאמר (מל"א א לג) ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדוניכם והרכבתם וגו'
ואין מושחין מלכים אלא מפני המחלוקת
מפני מה משחו את שלמה? מפני אדוניה; ואת יהוא מפני יהורם
ואת יואש מפני עתליה; ואת יהואחז מפני יהויקים אחיו, שהיה גדול הימנו שתי שנים
מלך טעון משיחה, בן מלך אין טעון משיחה
כהן גדול בן כהן גדול אפילו עד עשרה דורות טעון משיחה
אין מושחין מלכים אלא מן הקרן
שאול ויהוא נמשחו מן הפך, מפני שמלכותן עתידה להשבר
דוד ושלמה נמשחו מן הקרן מפני שמלכותן מלכות עולמים.