פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת מנחות פרק ראשוןעריכה

קמיצה שחיטה ומליקהעריכה

(א)
רבי שמעון אומר: כל המנחות שנקמצו שלא לשמן – כשרות, ועלו לבעלים לשם חובה

שאין המנחות דומות לזבחים
מחבת לשום מרחשת - מעשיה מודיעים עליה לשום מחבת.
מרחשת לשום בלולה - מעשיה מודיעין עליה לשום מרחשת
אבל זבחים - אין כאן אלא מעשה אחד לכולן, ושחיטה אחת לכולן.

(ב)
חומר בשחיטה שאין בקמיצה, ובקמיצה שאין בשחיטה


הלכות ב-ד הן המשך להלכה א, שבה טען ר' שמעון שאין המנחות דומות לזבחים. הן משוות בין הקמיצה, השחיטה והמליקה. וראו ספרא נדבה פרשה ט.



שהשחיטה - קבוע לה צפון, וקבוע לה מקום בצואר
ונוהגת בכל הקריבים, ואוסרת חולין בפנים וקדשים בחוץ, וחייבין עליה בחוץ
מה שאין כן בקמיצה.
חומר בקמיצה, שהקמיצה טעון כהן וכלי שרת - משא"כ בשחיטה
קמיצה בכלי, ושחיטה אפילו בקרומית של קנה.

(ג)
חומר בשחיטה שאין במליקה, ובמליקה שאין בשחיטה


אין קרבנות יחיד בשבת ולכן אין קרבנות עוף.



שהשחיטה דוחה את השבת, ואת הטומאה
ונוהגת בציבור כיחיד, וטעונה כלי, וטעונה צפון - משא"כ במליקה
חומר במליקה, שהמליקה טעונה כהן כשר - משא"כ בשחיטה.

(ד)

חומר בקמיצה שאין במליקה, ובמליקה שאין בקמיצה
שהקמיצה דוחה את השבת, ודוחה את הטומאה
ונוהגת בציבור כיחיד, וטעונה כלי - משא"כ במליקה
חומר במליקה, שהמליקה קבוע לה מקום בצואר, ונוהגת בכל הקריבים - מה שאין כן בקמיצה

הפסולים לקמיצהעריכה

ר"א אומר: אפילו רגלו אחת על גבי הרצפה ורגלו אחת ע"ג לבנה

רגלו אחת ע"ג רצפה ורגלו אחת ע"ג כלים, אם ינטל הכלי ויוכל לעמוד בפני עצמו - כשר
ואם לאו - פסול.

(ה)
טמא מת, וטבול יום, ומחוסר כפורים - אין הציץ מרצה על טומאת הגוף


הרשימה של הפסולים לקמוץ מופיעה שם, וראו פסחים ז, ז.



על מה הציץ מרצה? על טומאת הדם ועל הקמיצה ועל הנסכים.

(ו)
מחוסר בגדים: כהן גדול משמש בשמונה כלים, וההדיוט בארבעה


מחוסר בגדים מופיע שם.



ואם שמש כ"ג בארבעה, והדיוט בשמונה, ועבד - עבודתו פסולה
עבד עבודת זהב בבגדי לבן, ועבודת לבן בבגדי זהב, ועבד - עבודתו פסולה.
היו מרושלין ומסולקין, או שהיו משוחקין, ועבד - עבודתו כשרה
לבש שתי כתנות ושתי מכנסים ושני אבנטים, או שהיו מקורעין
או שחסר אחד מהם, או שנתן רטיה ע"ג בשרו תחת בגדיו, ועבד - עבודתו פסולה.

(ז)

שלא רחוץ ידים ורגלים כיצד? מקדש ידיו ורגליו בכלי שרת בפנים
קידש ידיו ורגליו בכלי שרת בחוץ, או מכלי חול בפנים, או שטבל במי מערה, ועבד - עבודתו פסולה

כיצד הוא מקדש? נותן יד ימינו ע"ג רגל ימינו, שמאלו ע"ג רגל שמאלו


כהן גדול חייב לטבול ולקדש ידיו ורגליו לפחות פעם ביום. כהן הדיוט צריך לטבול פעם ביום. וראו יומא ג, ג: אמנם המנהג להרבות בטבילות, אבל אין זה מעיקר הדין.
רבי ור"א בר"ש טוענים שאם היה ער ועבד כל הלילה אינו חייב לטבול בבקר.



משפשף ומרחיץ, משפשף ומרחיץ
ר' יהודה אומר: אפילו שתי ידים זו ע"ג זו – מקדש. אמרו לו: א"א לכן.
כהנים שלא טבלו ולא קדשו ידיהם ורגליהם
וכן כה"ג שטבל ולא קידש ידיו ורגליו
בין עבודה לעבודה ובין בגדים לבגדים, ועבד - עבודתו כשרה
אבל כהנים שלא טבלו ולא קדשו ידיהם ורגליהם,
וכן כ"ג שטבל ולא קדש ידיו ורגליו מן הבוקר, ועבד - עבודתו פסולה.
אחד כ"ג ואחד כהן הדיוט, ששמשו שחרית ולא רחצו ידיהם ורגליהם - הרי אלו חייבים מיתה
שנאמר (שמות ל כ) בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימותו.
היה עומד ומקריב כל הלילה לאורה - טעון קידוש ידים ורגלים
רבי אומר: אין הלילה פוסלת בקידוש ידים ורגלים
ר"א בר"ש אומר: אפילו הוא עוסק בעבודה ג' ימים, אין הלילה פוסלת בקידוש ידים ורגלים.

(ח)
ישב ע"ג הרצפה – פסול, שנא' (דברים יח ה) לעמוד.

עמד ע"ג לבינה – פסול, שנא' (דברים יח ז) ככל אחיו הלוים.

(ט)
קמץ בשמאל – פסול. בן בתירא אומר: יחזיר, ויחזור ויקמוץ בימין


ראו שם. רבי מדגיש שאם קמץ בשמאל אין הכלי מקדש, ולכן יכול להחזיר.



אמר ר"א בר"ש: כך היה ר' יהודה בן בתירא אומר בכל הפסולין
ר' יוסי בן יאסין ור' יהודה נחתום אומר: בד"א? בזמן שלא קדש קומץ בכלי
אבל אם קדש קומץ זה בכלי - הכל מודים שלא יחזיר
ר' אומר: בין כך ובין כך יחזיר, שאין הכלי מקדש קומץ שלא נקמץ מבריתו.

הבאת המנחהעריכה

(י)
כיצד סדר מנחות? היה מביאן מתוך ביתו בכלי כסף ובכלי זהב


תיאור הקרבת המנחה לכתחילה. סגנון דומה לזה של משנה תמיד ומידות, ולזה שבזבחים ו, ב ומשנה ה. וראו משנה א, ב-ג.



נותנה בתוך כלי שרת ומקדשה בתוך כלי שרת ונותן שמנה ולבונתה עליה
נכנס ומגישה בקרן מזרחית דרומית, לדרומה של קרן
מניחה במזבח ודיו, ומסלק את לבונתה מצד אחד
וקומץ ממקום השמן ונותנו בתוך כלי שרת, ומקדשו בתוך כלי שרת
ומלקט את הלבונה ונותנה ע"ג
ומעלה אותו ע"ג המזבח ומולחו ונותן ע"ג המזבח.
האשים והשירים ניתנין לכהנים
רשאין כהנים ליתן בשירי מנחות יין שמן ודבש, ואסורין לחמץ.
כיצד הוא עושה? פושט אצבעותיו על פיסת ידו. ובפיתים - ממחק ממעלה למטה
ריבה שמנה, וחיסר שמנה, ריבה סולתה, וחיסר סולתה - פסולה
ריבה לבונתה – כשרה. מיעט לבונתה, אפילו שני קרטין – כשרה, דברי ר' יהודה
ר"ש אומר: הקומץ והלבונה שחיסר, אפילו כל שהוא - פסולה.
קמץ שלא ממקום השמן, ושלא ממקום הלבונה, או שלא נתן עליה לבונה אפילו כל שהוא - פסולה
אחד מנחת ישראל ואחד מנחת כהנים, אלא שמנחת כהנים - כולה כליל לאשים
שנאמר (ויקרא ו טז) וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל.