ביאור:תוספתא/מכות/ג

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מַסֶּכֶת מַכּוֹת פֶּרֶק שְׁלִישִׁיעריכה

ערי המקלטעריכה

(א)
שָׁלֹשׁ עָרִים הִפְרִישׁ מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן,


החלוקה נחשבת התחלת החיים הנורמליים בא"י, ולכן היא המחייבת במצוות.



וּמִשֶּבָּאוּ לָאָרֶץ - הִפְרִישׁוּ עוֹד שָׁלֹשׁ.
וְאַף עַל פִּי כֵן, לֹא הָיוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ קוֹלְטוֹת, עַד שֶׁכִּבְּשׁוּ וְחִלְּקוּ.
מִשֶּׁכִּבְּשׁוּ וְחִלְּקוּ, נִתְחַיְּבוּ בַּמַּעַשְׂרוֹת וּבַשְּׁבִיעִית, אֵלּוּ וָאֵלּוּ קוֹלְטוֹת.

(ב)
שָׁלֹשׁ עָרִים הִפְרִישׁ יְהוֹשֻׁעַ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן,


יהושע קידש את קדש ואת שכם למרות שלא כבש אותן. הן התחילו לקלוט רק לאחר הכיבוש. וראו יהושע כ ז, וראו משנה ב, ד.



וְהָיוּ מְכֻוָּנוֹת כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן,
כִּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם: חֶבְרוֹן בִּיהוּדָה כְּנֶגֶד בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר,
שְׁכֵם בְּהַר אֶפְרַיִם כְּנֶגֶד רָמוֹת בַּגִּלְעָד.
קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל כְּנֶגֶד גּוֹלָן בַּבָּשָׁן.
וְאַף עַל פִּי שֶׁהִפְרִישׁוּ שְׁכֵם בְּהַר אֶפְרַיִם, לֹא הָיְתָה קוֹלֶטֶת,
הִפְרִישׁוּ קִרְיַת יַעֲרִים תַּחְתֶּיהָ עַד שֶׁכִּבְּשׁוּ אֶת שְׁכֵם,
וְאַף עַל פִּי שֶׁהִפְרִישׁוּ אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל, לֹא הָיְתָה קוֹלֶטֶת,
וְהִפְרִישׁוּ גַּמְלָא תַּחְתֶּיהָ, עַד שֶׁכִּבְּשׁוּ אֶת קֶדֶשׁ.

(ג)

וְשָׁלֹשׁ שֶׁיְּהוּ מְשֻׁלָּשׁוֹת,
שֶׁיְּהֵא מֵחֶבְרוֹן לַדָּרוֹם כְּמֵחֶבְרוֹן לִשְׁכֵם,
וּמֵחֶבְרוֹן לִשְׁכֵם כְּמִשְּׁכֵם לְקֶדֶשׁ.

(ד)

נָפְלָה אַחַת מֵהֶם, בּוֹנִין אוֹתָהּ בִּמְקוֹמָהּ.

וּמְנַיִן אַף בְּמָקוֹם אַחֵר?


שהרי הקדישו את קרית יערים במקום שכם, למרות שקרית יערים ביהודה ושכם באפרים.



תִּלְמֹד לוֹמַר (במדבר לה יג) "שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט", בְּאוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט.
וּמְנַיִן אַף בְּשֵׁבֶט אַחֵר?
תִּלְמֹד לוֹמַר (במדבר לה יג) "תִּהְיֵנָה", שֶׁיְּהוּ מְכֻוָּנוֹת וְקוֹלְטוֹת כָּרִאשׁוֹנוֹת.

(ה)

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: כּוֹתְבִין "מִקְלָט, מִקְלָט" עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים,

כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רוֹאֶה וְגוֹלֶה לְעָרֵי מִקְלָט.


ראו משנה ב, ה.
ר אליעזר טוען שהשליחות של תלמידי החכמים מוצלחת יותר מדברי הרוצח עצמו.
לדברי ר' שמעון השוו משנה ב, ו, ולדברי ר' אליעזר בן יעקב ראו שם משנה ז.
הרוצחים בגלות היו לעיתים נזירים, אבל לא יכלו לצאת לירושלים ולהקריב בה את קרבנם.


הגולה וחייו בעיר המקלטעריכה

מוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁלֹּא יַהַרְגֶנּוּ בַדֶּרֶךְ וִידַבְּרוּ אֵלָיו:
"אַל תִּנְהַג בָּאִישׁ הַזֶּה מִנְהַג שׁוֹפֵךְ דָּם, כִּי בִּשְׁגָגָה בָּא מַעֲשֶׂה לְיָדוֹ."
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מְדַבֵּר הוּא עַל פִּי עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים יט,ד)
"וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ".
אָמַר לוֹ: הַרְבֵּה שְׁלִיחוּת עוֹשָׂה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָשׁוּחַ מִלְחָמָה אֵין מַחְזִיר אֶת הָרוֹצֵחַ.
אֲפִלּוּ הוּא נָזִיר, אֵין יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם,
אֲבָל מְגַלֵּחַ כָּל שְׂעָרוֹ וּמְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: מַה תִּלְמֹד לוֹמַר
(במדבר לה כה; דברים יט ג-ד) "שָׁמָּה", "שָׁמָּה" שְׁלֹשָׁה פְעָמִים?
שָׁם תְּהֵא דִּירָתוֹ, שָׁם תְּהֵא מִיתָתוֹ, שָׁם תְּהֵא קְבוּרָתוֹ.

(ו)
וּבוֹנִין לוֹ בַּיִת וְיוֹשֵׁב בְּתוֹכָהּ,


ראו משנה ב, ו, לשיטת ר' יוסי. הוא מנטרל כמעט לחלוטין את תפקידו של גואל הדם.



שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר לה כה) "וְיָשַׁב בָּהּ" וְלֹא בִּתְחוּמָהּ.
מְצָאוֹ גוֹאֵל הַדָּם בִּתְחוּמָהּ שֶׁלָּעִיר, הֲרֵי הוּא כְאֶחָד מִכָּל אָדָם,
וְחַיָּב עַל מַכָּתוֹ וְעַל קִלְלָתוֹ,
וְחַיָּב עַל נְזָקָיו, בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה, וְהוֹרְגוֹ בְּמֵזִיד - נֶהֱרָג, בְּשׁוֹגֵג - גּוֹלֶה לְעָרֵי מִקְלָט.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לְעוֹלָם אֵינוֹ נֶהֱרָג עַד שֶׁיַּעֲמֹד בִּפְנֵי הַדַּיָּנִין,
שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר לה יב) "וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט."

(ז)

רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: רָאוּהוּ בֵית דִּין שֶׁהָרַג - הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גוֹלֶה.

רָאוּהוּ בֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁהָרַג - הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גוֹלֶה.


ר' עקיבא מתאר מצב שרוצח במזיד אינו עובר בעיר מקלט, כי ראו אותו בי"ד בעצמם. נראה ששאר הרוצחים – גם המזידים – עוברים שם.
לדברי ר' אלעזר ראו משנה ב, ז.



וְאֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ מִיָּד, אֶלָּא מוֹשִׁיבִין דַּיָּנִין אֲחֵרִים וּמְעִידִין בִּפְנֵיהֶם,
שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר לה יב) "וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ".
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בְּרוֹצֵחַ שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם, מִחוּץ לִגְבוּל עִיר מִקְלָטוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר,
שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר לה כז) "וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם אֶת הָרֹצֵחַ אֵין לוֹ דָּם."
בְּכָל אָדָם.

(ח)

רוֹצֵחַ שֶׁגָּלָה לְעָרֵי מִקְלָט, וְרָצוּ אַנְשֵׁי הָעִיר לְכַבְּדוֹ,

יֹאמַר לָהֶם "רוֹצֵחַ אָנִי",


ראו משנה ב, ח.
לגבי גודל העיר ראו ספרי שופטים לז.



וְלֹא יֹאמַר אֶת הַדָּבָר וְיִשְׁנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים יט ד) "וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ" אֵין לָךְ אֶלָּא דָּבָר הָרִאשׁוֹן
הָהוֹרֵג בְּאוֹתָהּ הָעִיר גּוֹלֶה מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה.
וּבֶן לֵוִי גּוֹלֶה מֵעִיר לְעִיר.
וְרַבִּי אוֹמֵר: אוֹמֵר אֲנִי שֶׁתְּהֵא מְחִיצַת הָעִיר כָּעִיר.
שָׁלֹשׁ עֲיָרוֹת הַלָּלוּ - אֵין בּוֹנִין אוֹתָן לֹא כְרַכִּים גְּדוֹלִים וְלֹא טִירִים קְטַנִּים,
אֶלָּא עֲיָרוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת.
אֵין בּוֹנִין אוֹתָן אֶלָּא בִמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ מַיִם.
אֵין לָהֶם מַיִם - מְבִיאִין לָהֶם מַיִם.
וְאֵין בּוֹנִין אוֹתָן אֶלָּא בִמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ אוֹכְלוֹסִין.
נִתְמַעֲטוּ אוֹכְלוֹסִין - מְבִיאִין אֲחֵרִים וּמוֹשִׁיבִין תַּחְתֵּיהֶם.
נִתְמַעֲטוּ דִיּוּרֵיהֶם - מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵל. למרות שהבעלות על העיר היא ללוויים.

(ט)

אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן בַּדִּין וִיצִירָה בית יצירה, שבו עושים כלי חרס דִּבְרֵי רַבִּי נְחֶמְיָה.

וַחֲכָמִים מַתִּירִין.


הגבלות על מידת התעשיה המותרת בערי מקלט.



וְאֵין מַפְשִׁילִין לְתוֹכָן חֲבָלִים, וְאֵין עוֹשִׂין בְּתוֹכָן כְּלֵי זְכוֹכִית,
שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיל רֶגֶל גּוֹאֵל הַדָּם לְשָׁם.

(י)
שָׁלֹשׁ עָרִים הִפְרִישׁ מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן,


ראו ספרי שופטים מב. הציפיות להגדלת הארץ הן גדולות.



וּמִשֶּבָּאוּ לָאָרֶץ הִפְרִישׁוּ עוֹד שָׁלֹשׁ אֲחֵרוֹת,
וּלְעָתִיד לָבֹא, (דברים יט ט) מַפְרִישִׁין "עוֹד שָׁלֹשׁ [עָרִים] עַל שָׁלֹשׁ", הֲרֵי שֵׁשׁ,
וְעוֹד שָׁלֹשׁ, הֲרֵי תֵּשַׁע, "עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה" - הֲרֵי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה.
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: "שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ", הֲרֵי שֵׁשׁ,
"עוֹד שָׁלֹשׁ", הֲרֵי תֵּשַׁע, "עַל שָׁלֹשׁ", הֲרֵי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה,
"עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה", הֲרֵי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה.