פתיחת התפריט הראשי

ביאור:תוספתא/זבחים/ז

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת זבחים פרק שביעיעריכה

מקום הקמיצה, השחיטה והמליקהעריכה

(א)
רבי יוסי אומר: מזבח - כולו צפון, שנאמר ושחט אותו על ירך המזבח צפונה לפני ה'

רבי יוסי בר' יהודה אומר: מחצי המזבח ולצפון – כצפון, מחצי המזבח ולחוץ - כדרום
וכן היה ר' יוסי ברבי יהודה אומר: שני פיספסין היו בבית החליפות
פתוחין למערב גבוהין מן הארץ ח' אמות
שתהא עזרה כשרה לאכילת קדשי קדשים ולשחיטת קדשים קלים
אפילו אחורי בית הכפורת, שנאמר ושחטו פתח אהל מועד וגו'.

(ב)
מנחות היו נקמצות בכל מקום בעזרה, אפילו בראש של מזבח.


ראו משנה ו, א ומשנה ד שם.
לעניין החלון שעל הכבש ראו מדות ג, ג.



אחת חטאת העוף ואחת עולת העוף - באות מן החולין, ביום, וביד הימנית.
כיצד מולק בחטאת העוף? נותן שני גפיה בין שתי אצבעותיו ושתי רגליה בין שתי אצבעותיו
והיה מותח צוארה על גבי אצבעותיו
היה מולק בצפורן ממול ערפה, ואין מבדיל, ומזה מדמה על קיר המזבח
וכשם שהשחיטה אחד או רוב אחד, כן מליקה אחד או רוב אחד
ר"א בר"ש אומר: חטאת העוף שמלקה כתקנה, והבדיל בה - כשרה
מלקה בכ"מ בעזרה – כשרה. מיצה דמה בכל מקום במזבח - כשרה
היזה ולא מיצה – כשרה, ובלבד שיתן מדם הנפש למטה כנגד היסוד
ואם היתה כשרה - נאכלת לכהנים; ואם לאו - זורקה על גבי הדשן.
רבי ישמעאל בר' יוחנן בן ברוקא אומר: חלון היתה שם למערבו של כבש
ורבובה היתה נקראת
ששם זורקים פסולי חטאת העוף, שתעובר צורתה ותצא לבית השריפה.

(ג)
כל העולין למזבח - עולין למזרח ויורדין במערב, בימין ויורדין בשמאל


ראו זבחים ו, ג. וראו שם משנה ה-ו.



חוץ מניסוך המים והיין ועולת העוף, שעולין במערב ויורדין במערב, ויורדין בימין.
כשם שמולק בחטאת העוף - כך מולק בעולת העוף
אלא שבעולת העוף היה מבדיל, וממצה מדמה על קיר המזבח
מיצה מן הראש – פסול; מן הגוף - כשר
מיצה על הכבש ועל הקרן ועל היסוד - פסול
עשאה ממקום שעומד למעלה אמה – כשרה. ממקום שעומד למטה אמה - כשרה
ר"ש ורבי יוחנן בן ברוקה אומרים: בראשו של מזבח היתה נעשית.
אבא יוסי בן דוסתאי אומר: קרבן קנין היה זורקן על גבי הדשן.
בא לו לגוף - היה משסעו ביד, אבל לא בסכין
בין ששיסע ביד ובין ששיסע בסכין; שיסע ולא הבדיל - כאילו לא שיסע
מלח ולא ספג, ספג ולא מלח - כשרה.
זה הכלל: כל שנויין ששינה בה לפני מיצוי דמה – פסולה; לאחר מיצוי דמה - כשרה.

פגול בעופותעריכה

(ד)
חטאת העוף שמלקה להזות דמה בחוץ, או מקצת דמה בחוץ

לאכול בשרה בחוץ, או כזית מבשרה בחוץ - פסול ואין בו כרת.
עולת העוף שמלקה להזות דמה למחר, או מקצת דמה למחר – פיגול, וחייבין עליו כרת
זה הכלל: כל המולק והמזה בחטאת העוף
לאכול דבר שדרכו לאכול, ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר, חוץ למקומו – פסול, ואין בו כרת
חוץ לזמנו – פיגול, וחייבין עליו כרת; ובלבד שיקרב מתיר כמצותו
כיצד קרב המתיר כמצותו? מלק בשתיקה חוץ לזמנו, או שמלק ומיצה הדם בשתיקה
זה הוא שקרב המתיר כמצותו.
כיצד לא קרב מתיר כמצותו? מלק חוץ למקומו, ומיצה הדם חוץ לזמנו
או שמלק חוץ לזמנו, ומיצה הדם חוץ למקומו
או שמלק ומיצה הדם חוץ למקומו
בין שהקדים מחשבת זמן למחשבת מקום, ובין שהקדים מחשבת מקום למחשבת זמן
פסול ואין בו כרת
ר' יהודה אומר: אם קדמה מחשבת זמן למחשבת מקום – פיגול, וחייבין עליו כרת
אם קדמה מחשבת מקום למחשבת זמן – פסול, ואין בו כרת
כיצד קדמה מחשבת זמן למחשבת מקום? מלק חוץ לזמנו, ומיצה הדם חוץ למקומו.
כיצד קדמה מחשבת מקום למחשבת זמן? מלק חוץ למקומו, ומיצה הדם חוץ לזמנו.

(ה)

חטאת העוף שמלקה שלא לשמה - פסול ואין בו כרת, מפני שלא קרב המתיר כמצותו

זה הוא כללו של דבר: כל הפיגולין שנוהגין בחטאת בהמה - נוהגין בחטאת העוף

וכל הפיגולין שנוהגין בעולת בהמה - נוהגין בעולת העוף.
עולת העוף שעשאה למעלה כמעשה חטאת, לשום חטאת
ר"א אומר: מועלין בה. רבי יהושע אומר: אין מועלין בה
אמר ר"א: ומה חטאת, שאין מועלין בה לשמה, שינה את שמה - מועלין בה
עולה, שמועלין בה לשמה, כששינה את שמה - אינו דין שימעלו בה?
אמר לו ר' יהושע: לא! אם אמרת בחטאת ששינה את שמה לשום עולה
שכן שינה את שמה לדבר שיש בו מעילה
תאמר בעולה ששינה את שמה לשום חטאת?
שכן שינה את שמה לדבר שאין בו מעילה!
א"ל ר"א: הרי השוחט קדשי קדשים בצפון לשום שלמים יוכיח
שהרי שינה את שמו לדבר שאין בו מעילה, ומועלין בהן
אל תתמה על זו, שאע"פ ששינה את שמה לדבר שאין בו מעילה - שימעלו בה.
א"ל ר' יהושע: לא! אם אמרת בשוחט קדשי קדשים בצפון לשם שלמים
שאע"פ ששינה את שמם, לא שינה את מקומם
תאמרו בזו, ששינה את שמה ושינה את מקומה?!
א"ל ר"א: הרי השוחט עולת בהמה בדרום לשום אשם תוכיח
ששינה את שמה ושינה את מקומה, ומועלין בה
אף אתה אל תתמה עליה, שאע"פ ששינה את שמה ושינה את מקומה, שימעלו בה
אמר לו ר' יהושע: לא! אם אמרת בשוחט עולת בהמה בדרום לשום אשם
שאע"פ ששינה את שמה ושינה את מקומה, לא שינה את מעשיה
ושינה לדבר שמקצתו מעילה
תאמר בזו, ששינה את שמה, ושינה את מקומה, שינה את מעשיה
ושינה לדבר שאין מקצתו מעילה?!

מליקה ונבלהעריכה

חטאת העוף הבאה על הספק - מטמא בספק, ומטמא אבית הבליעה.

(ו)

הנרבע, המוקצה, והנעבד, אתנן, ומחיר, טומטום, ואנדרוגינוס - מטמאין בבית הבליעה

רא"א: טומטום ואנדרוגינוס אין מטמאין בבית הבליעה


ר' אליעזר מכשיר קרבן עוף שהוא טומטום ואנדרוגינוס, כי לא נאמר בקרבנות העוף "זכר".



שכל מקום שנאמר "זכר" מוציא טומטום ואנדרוגינוס מן הכלל
מלק הזר, ומלק הפסול - מטמאין בבית הבליעה
הפיגול והנותר - אין מטמא בבית הבליעה, מפני שהיה פסולן בקודש
זה הכלל: כל שהיה פסולן בקדש – אין מטמאין בבית הבליעה
לא היה פסולן בקודש - מטמאין בבית הבליעה.