ביאור:תוספתא/גיטין/ז
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
תוספתא מסכת גיטין פרק שביעי עריכה
גט כריתות עריכה
המגרש את אשתו, ואמר לה 'הרי את מותרת לכל אדם אלא לפלוני'
ומודה ר' אליעזר שאם נשאת לאחר, ונתארמלה או נתגרשה
שמותרת לינשא לזה שנאסרה עליו
לאחר מיתתו של ר' אליעזר נכנסו ארבעה זקנים להשיב על דבריו
ר' טרפון ור' יוסי הגלילי וראב"ע ור"ע.
אמר ר' טרפון: הלכה ונשאת לאחיו של פלוני שהזכיר בעלה הראשון ומת בלא ולד, היאך זו מתיבמת?
ר' טרפון כנראה לא הכיר את ההודאה של ר' אליעזר דלעיל הלכה א. |
לא נמצא מתנה על מה שכתוב בתורה?
וכל המתנה על מה שכתוב בתורה - תנאו בטל!
הא למדנו דאין זה כריתות
אמר ר' יוסי הגלילי: היכן מצינו ערוה בתורה שמותרת לאחד ואסורה לאחר?
אלא המותרת - מותרת לכל אדם, והאסורה - אסורה לכל אדם!
הא למדנו שאין זו כריתות.
ר' אלעזר בן עזריה אומר: כריתות - דבר הכורת בינו לבינה
הא למדנו שאין זו כריתות
ראב"ע אומר את העניין עצמו: לאחר הגט אמורים הקשרים בינה לבין המגרש להתנתק לחלוטין, ואין לאפשר שהתנאי שלו ישאר בתוקף. |
ר"ע אומר: היה זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש,
לא נמצאת אלמנה לו וגרושה לכל אחין הכהנים?
הא למדנו שאין זו כריתות.
ד"א: את מי החמירה תורה: כלל גרושה או כלל אלמנה?
התשובה השניה של ר' עקיבא היא מקל וחומר, והיא פיתוח של תשובתו הראשונה. |
חמורה גרושה מאלמנה. מה אלמנה, קלה, נאסרה מן המותר לה
גרושה, חמורה, אינו דין שתאסר מן המותר לה? - הא למדנו שאין זו כריתות.
ד"א: הלכה ונשאת לאחר, והיו לו בנים הימנה ומת
החזרה שלה למי שנאסרה עליו מפקיעה את הגט, והופכת את הילדים שנולדו לה בינתיים לממזרים. נראה שגם ר' עקיבא, כמו ר' טרפון, לא הכיר את ההודאה של ר' אליעזר בהלכה א. |
כשהיא חוזרת לזה שנאסרה עליו, לא נמצאו בניו של ראשון ממזרים?
הא למדנו שאין זו כריתות
ר"ש בן אלעזר אומר: הלכה ונשאת לאחר וגרשה
ואמר לה הרי את מותרת לכל אדם
היאך זה מתיר מה שאסר הראשון? - הא למדנו שאין זו כריתות.
הזמן בגט עריכה
גט שאין בו זמן, אבא שאול אומר: אפילו כתוב בו 'אני היום גרשתיך' - כשר
הרחבה של משנה ט, ג-ד. |
גט שאין עליו עדים, אלא שנתנו לה בפני עדים
משם ר' אליעזר אמרו: מביא עדיו לב"ד, וא"צ להביא את הגט
וגובה מנכסים משועבדים.
כתב הגט וחתימות העדים עריכה
גט שיש בו מחק או תלוי, סימני מחיקה או תליית אותיות שלא בשורת הכתיבה מגופו – פסול, שלא מגופו בתוספת לגט - כשר
אם הטקסט בגט מתוקן הוא פסול, אבל אם התיקונים מתאימים לתורף הגט הכתוב למטה – כשר. |
אם החזירו מלמטה - אפילו בגופו כשר
גט שחתמו עליו עדיו אחר שאלת שלום - פסול
שלא חתמו אלא על שאלת שלום
החזיר בו דבר אחד או שני דברים מענינו של גט - כשר.
כתבו בדף זה וחתמו עדיו בדף שני - פסול
ראו שם. |
החזיר בו דבר אחד או שני דברים מענינו של גט - כשר.
הרחיק את העדים מן הכתב מלא שתי שיטין – פסול. פחות מכן - כשר
לגבי "שהעדים ניקרין עמו" ראו משנה ט, ה-ז. ר' שמעון ור' דוסתאי מנסים לכמת את הכלל הזה. וראו גם תוספתא ב"ב יא, ו. |
כמה ירחיק את העדים מן הכתב ויהא כשר? כדי שיהו נקרין עמו, דברי ר'
ר"ש אומר: מלא שיטה אחת. ר' דוסתאי בר' ינאי אומר: מלא חתימת ב' עדים.
גט שחתמו עליו חמשה עדים, ונמצאו שלשה הראשונים קרובין או פסולין
ראו תוספתא ב"ב יא, ו. |
תתקיים עדות בשאר עדים
גט שכתבו בחמשה לשונות, וחתמו עליו חמשה עדים בחמשה לשונות - כשר
נקרע – כשר. נתקרע – פסול. נקרע בו קרע של ב"ד - פסול
נימוק או שהרקיב, או שנעשה ככברה - כשר
נמחק או שנטשטש, ובבואה שלו קיימת, אם יכול לקרות – כשר. אם לאו - פסול.
'אני עד' 'חתמתי עד',
לת"ק העדים הסתפקו בכתיבת "אני" ולא היו חותמים את שמם, וידעו מי העד ע"י זיהוי כתב היד שלו. אבל רשב"ג דורש שהעד יפרש את שמו. |
אם היה כתב ידו יוצא ממקום אחר – כשר, ואם לאו - פסול
רשב"ג אומר: תקנה גדולה התקינו, שיהו העדים משימין את שמן בגיטין.