פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת פֶּרֶק העריכה

מומים באדםעריכה

(א)
מוּמִין אֵלּוּ, בֵּין קְבוּעִין וּבֵין עוֹבְרִין- פְּסוּלִין בָּאָדָם.


ראו משנה ז, א. שם בעל הצואר השמוט מכונה "סקיפס" ומופיעים עוד פסולים.



יָתֵר עֲלֵיהֶם: אָדָם - צַוָּארוֹ שָׁמוּט וְשָׁקוּט.

(ב)
הַזַּבְלְגָנִים וְהַקַּרְחָנִין, וְשֶׁאֵין לָהֶן שִׁנַּיִם.


ראו שם משנה ב ומשנה ה. שם לא מופיע הזבלגן (מזיל דמעות, אבל אולי הוא הצידן המופיע במשנה ג), וחסרי השיניים פסולים רק משום מראית העין.
בעלי חטוטרות שנויים שם במחלוקת. הסריסים וכו' לא מופיעים במשנה, אבל הם פסולים לבוא בקהל, וראו יבמות ח, ד. וודאי פסולים מהכהונה.



בַּעֲלֵי חַטָּרוֹת כְּשֵׁרִין, אֲבָל פְּסוּלִין מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן.
סְרִיס אָדָם וּסְרִיס חַמָּה, פְּצוּעַ דַּכָּה וּכְרוּת שָׁפְכָה,
הַשְּׁכַנְיָה וְהַסַּגְדֵּס.

(ג)
אֵי זֶה הוּא שְׁכַנְיָה? - שֶׁגְּבִינָיו שׁוֹכְבִין.


שכניה וסגדס מתפרש במשנה כ"גבן". בעלי בעיות ראיה הוא, לפי המשנה, "חרום". אבל שם מופיע סכי שמש לצד הפוזל, הרואה חדר ועליה כאחד; ונראה ששם סכי שמש אינו האמור כאן. חוטם משונה או אוזנים מיוחדות – ראו משנה ז, ד. רוח קצרות ונכפה – ראו משנה ה.



סַגְדֵּס? - שֶׁגְּבִינָיו אֶחָד שָׁחֹר וְאֶחָד לָבָן.
אֵי זֶה הוּא סָכֵי שֶׁמֶשׁ? - שֶׁרוֹאֶה אֶת הַחֶדֶר וְאֶת הָעֲלִיָּה כְאַחַת.
נִתכַּוַּן לִרְאוֹת אֶחָד, וְרוֹאֶה שְׁנַיִם.
הָא כֵּיצַד? - רָאָה אֶת חֲבֵרוֹ, וְהוּא אוֹמֵר "לֹא רוֹאֶה".
חוֹטָמוֹ בָלוּס, וְסוֹלֵד, וְנוֹטֵף.
אָזְנָיו צוֹמוֹת, וְאָזְנָיו רְצוּעוֹת.
וְעֵינָיו תְּרוּטוֹת, וְעֵינָיו מְצוֹדָנִיּוֹת, וְעֵינָיו גְּדוֹלוֹת אוֹ קְטַנּוֹת.
גְּדוֹלוֹת - כְּשֶׁלָּעֵגֶל; קְטַנּוֹת - כְּשֶׁלְּאָוָז.
וּבַעַל בֳּהָקוֹת, רוּחַ קַצְרוּת בָּאָה עָלָיו, וְכֵן הַנְּפָלִים בָּאָה עָלָיו,
נִכְפֶּה, אֲפִלּוּ לִזְמַן מְרֻבֶּה.

(ד)

אֵי זֶה הוּא מְרוֹחַ אָשֶׁךְ? - זֶה הַקּוֹלִיטִיס, שֶׁנִּכְנְסָה רוּחַ שהתנפחו בַּאֲשָׁכָיו. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: זֶה הַשָּׁחוּף. שקטנים אשכיו
פַּרְסָתוֹ חֲלוּלָה, עֲקוּמָה, דּוֹמָה לְמַגָּל,
שׁוֹקוֹ נִתָּן בְּאֶמְצַע רַגְלוֹ. מַכִּישׁ מִלְּמַעְלָה וּמַפְסִיעַ מִלְּמַטָּה,
בַּעַל הַפִּיקִין, נפיחויות וּשְׁיוּפנָר, בעל רגלים כמו שופין
אֶצְבְּעוֹתָיו גְּדוּמוֹת, אֶצְבְּעוֹתָיו מֻרְכָּבוֹת זוֹ עַל זוֹ,
אוֹ שֶׁהָיְתָה אֶצְבַּע גְּדוֹלָה עֲקוּמָה - פָּסוּל.

(ה)

הָיְתָה בּוֹ שׁוּמָא, אִם יֵשׁ בָּהּ שֵׂעָר – פָּסוּל; אֵין בָּהּ שֵׂעָר - כָּשֵׁר.
גְּדוֹלָה - פָּסוּל; קְטַנָּה - כָּשֵׁר.
וְכַמָּה הִיא גְּדוֹלָה? - רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַד כָּאִסָּר הָאִיטַלְקִי.

(ו)
יֹתֶרֶת, אִם יֵשׁ בָּהּ עֶצֶם - פָּסוּל; אִם לָאו - כָּשֵׁר.

יִתֵּר, כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר: (שמואל ב כא כ) "וְאֶצְבְּעֹת יָדָיו וְאֶצְבְּעֹת רַגְלָיו שֵׁשׁ וָשֵׁשׁ".
רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר, וְרַבִּי יוֹסֵי פּוֹסֵל.

(ז)
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בָּא לִפְנֵי רַבִּי טַרְפוֹן


היתר הוא משובח לדעת ר' יהודה, ומגונה לדעת ר' יוסי. יתכן שהאיזכור של כהן גדול הוא כי הכהן זקוק לשש אצבעות בזמן עבודתו בקודש הקדשים



וְאָמַר: "כְּמוֹתוֹ יִרְבּוּ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים בְּיִשְׂרָאֵל!"
אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: כָּךְ אָמַר:
"כְּמוֹתוֹ יִתְמַעֲטוּ נְתִינִים מַמְזֵרִין בְּיִשְׂרָאֵל!"

(ח)

אִטֵּר, בֵּין בְּיָדָיו, בֵּין בְּרַגְלָיו - פָּסוּל.
הַשּׁוֹלֵט בִּשְׁתֵּי יָדָיו כְּאַחַת - רַבִּי פוֹסֵל, וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין.

(ט)

הַזִּוֵּד וְהַלִּיפָן וְהַתֻּמְיָן וְהַלִּימוֹז, וְלַוְקָן בעל עור לבן או שיער לבן וְעַקְלָן וְקַלְבָּן וְהַקִּשֵּׁן,
פְּסוּלִין בָּאָדָם, וּכְשֵׁרִין בַּבְּהֵמָה.