ביאור:תוספתא/אהלות/ה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תוספתא מסכת אהלות פרק חמישיעריכה

אהלות בבית וביבעריכה

(א)

רבי ישמעאל בר' יוסי אומר משם ר' נתן: אהל שהוא פחות מארבעה טפחים

פתחו – במלואו, כגודל המת וגגו - טהור.


ראו משנה ג, ו. שם מסתפקים בארבעה טפחים גם למת.



ר"ש בן אלעזר אומר משם ר"מ: מת שהוא יתיר מארבעה טפחים - פתחו במלואו.
ר' יוסי אומר: השדרה והגולגולת - כמת
אחרים אומרים משם ר' נתן: כל הטמאות הפורשות מן המת – כמת, ופתחו - ארבעה טפחים.

(ב)

ביב שהיא קמור תחת הבית, יש בו ארבעה טפחים ויש ביציאתו ארבעה טפחים
ונפל בתוכו - הבית טהור. נפל בבית - מה שבתוכו טהור

יש בו ארבעה טפחים ואין ביציאתו ארבעה טפחים


ראו משנה ג, ז. לעניין מחצה על מחצה ראו משנה ה, ג.
השוו בין הביב לסדק בקיר לקמן ז, ד.



נפל בתוכו - הבית טמא. נפל בבית - מה שבתוכו טהור
אין בו ארבעה טפחים ואין ביציאתו ארבעה טפחים
נפל בתוכו - הבית טמא. נפל בבית - מה שבתוכו טמא.
רחב מבפנים וצר מבחוץ, טומאה ברחב - הבית טמא. בצר - נידון מחצה על מחצה
טומאה בבית - כלים שברחב טהורין ושבצר טמאין
מודה ר' יהודה בשקיפין ובסלעין, שאע"פ שאינן כאהל אבל חשובין כאהל.

אהלות בבית וארוןעריכה

(ג)

מגדל ארון שהוא עומד בין בבית על הגג ובין באויר, טומאה בתוכו - כלים שבעוביו טהורין.

טומאה שבעוביו - כלים שבתוכו טהורין, ור' יוסי אומר: מחצה על מחצה.


ראו משנה ד, א. בעניין המעזיבה השוו משנה ו, ד.



היה עומד בתוך הבית וטומאה בתוכו - הבית טמא. טומאה בבית - מה שבתוכו טהור
שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה ליכנס.
כלים שבינו לבין הארץ, ושבינו לבין הכותל, ושבינו לבין הקורות
אם יש שם פותח טפח- טמאין, ואם לאו - טהורין
טומאה שם - הבית טמא. שבכותל מאחריו, ושבמעזיבה מעל גביו - נדונין מחצה על מחצה.

(ד)

טומאה תחת רגלו מחוץ לארון או על גב רגלו, והיא רוצצת - טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת

למה זה דומה? לעמוד שהוא עומד בתוך הבית, וטומאה תחתיו


בעניין העמוד ראו משנה ו, ו.
אם הארון מונח לרוחב והטומאה מחוץ לו – היא מטמאת רק מה שמעליה או מתחתיה ולא את שאר חלקי הארון.



והיא רוצצת - טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת.
היה מוטל על מתניו ומוגף, ארון המונח לרוחב, וסגור וטומאה תחתיו כנגד עוביו, או על גב דלתות, והיא רוצצת
טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת.
כלים שבפרסטקאות בחללים בארון מבחוץ מכאן ומכאן טהורין.

(ה)

היה עומד בתוך הפתח ונפתח לחוץ: טומאה בתוכו - הבית טהור. טומאה בבית - מה שבתוכו טהור

שדרך הטומאה לצאת ואין דרכה ליכנס


ראו משנה ד, ג. המשנה מחמירה במה שבתוך המגדל כשהטומאה בבית. ר' יוסי תומך בתוספתא, וטוען מק"ו, שהרי צמיד פתיל מציל בגולל – ראו משנה טו, ט.



אמר ר' יוסי, כן הלכה: אימתי יפה כח הכלי להציל, מכח צמיד פתיל או מכח אוהלים?
אם מציל הוא מכח צמיד פתיל בגולל, ק"ו ע"י אוהלים!

(ו)

היתה מוכני המדף העליון שלו משוכה לאחריו שלש אצבעות, וטומאה שם

כנגד הקורות - הבית טהור, שאני רואה את הקורות כאילו הן יורדות וסותמות

דבר אחר: אין טומאה נכנסת לאהל ואינה יוצאה הימנו - אלא בפותח טפח
כלים שכנגד הזוית - רבי מטמא וחכמים מטהרין
אמר רבי: רואה אני דבריהם מדברי
בד"א? בפרוצה, אבל במוגפת - הרי הוא כקבר סתום ומטמא מכל סביביה.

אהלות בבית ותנורעריכה

(ז)

אמר ר' יוסי: בא ר' יוחנן בן נורי אצל ר' חלפתא, אמר לו: מה אתה בעין של תנור?
אמר לו: טמאה. אמר לו: אף אני אומר כן, אלא שעקיבה מטהר.
עין של תנור שיש בה גובה טפח ואין בה רחב טפח

ואין בה גובה טפח – טהורה


ראו משנה ה, א. אם אין בעין פותח טפח האהל שעשו עליה מטמא את הנסר וזה מטמא את התנור.



נתן נסר על גבה - בקעה טומאה את הנסר, נטמא וטמא את התנור.

(ח)

ארובה שבין בית לעליה, וקדרה נתונה עליה, ונקובה בכונס משקה

ר"ע אומר: מצלת, וחכ"א: אינה מצלת

נפתחה הקדרה במוצי זיתים - מצלת עד פותח טפח.

(ט)

כנס לתוכה מי חטאת ואפר חטאת - מצלת על החטאת ואינה מצלת על התרומה

שתמצא אומר: טהור מציל לעצמו


ראו משנה ה, ה. יש כלים טהורים לחטאת וטמאים לתרומה, כי עם הארץ נאמן לחטאת ולא לתרומה.



כיצד? היו שם כלים טהורין לחטאת וטמאים לתרומה - נמצא טהור מציל לעצמו.

טומאת עם הארץ, כלים ותכנםעריכה

(י)

לגין שהוא מלא משקין טהורין ופינן ללגין אחר - אם יש בו משקין טמא.

האשה שלשה בעריבה, וידיה עסוקות בבצק אחר


ראו משנה ה, ד. לעניין בית שמאי ור' יהושע ראו עדיות א, יד.



כל זמן שמגבהת זו ומנחת זו, מגבהת זו ומנחת זו
האשה ועריבה טמאין טומאת שבעה, ובצק טהור
משכה ידיה הימנו והחזירתו - נטמאת וטימאה את הבצק
אמר ר' יהושע: בושנו מדבריכם ב"ש!
אפשר אשה ועריבה טמאין טומאת שבעה והבצק טהור?
לגין טמאין טומאת שבעה ומשקין טהורין?
אחר שעמד אמר לפניו תלמיד אחד מתלמידי ב"ש: רבי, אומר לפניך טעם שב"ש אומרים בו?
אמר לו: אמור! כליו של ע"ה מהו, טמא או טהור? אמר לו: טמא
וכי יש טמא מציל? א"כ יציל זה על כליו! אמור כליו של ע"ה חיבור!
ד"א: וכי אומר לך ע"ה על כליו שהוא טמא? כשיטהרנו - אוכלים ומשקין בתוכו עצמו טהרנו
אבל כשטהרתה את הכלי - טהרתה לך ולו!
חזר ר' יהושע להיות שונה כדברי התלמיד
אמר ר' יהושע: נמתי לכם, עצמות בית שמאי.