ביאור:שתי מילים זהות רצופות

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

ישנם כמה פסוקים בתנ"ך שבהם שתי מילים זהות רצופות "התאחדו" והן מוצגות כמילה אחת.

יש פרשנים שמכנים זאת "ביטוי העולה למעלה ולמטה"

דוגמאות:

(שמות יז ט): "ויאמר משה אל יהושע: בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי" - המילה "מחר" יכולה להתייחס לשני חצאי הפסוק: "צא הלחם בעמלק מחר, מחר אנוכי ניצב על ראש הגבעה" (ראו שם).

(בראשית לו יא): "ויהיו בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז. ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו..." - המילה "ותמנע" יכולה להתייחס לשני הפסוקים: "ויהיו בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז ותמנע, ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו...." (פירוש רשב"ם שם - ראו במאמרו של כרמיאל כהן, סעיף ד וכן ביאור הגר"א דברי הימים א א לו, פירוש מלבי"ם שם ח לא-לב).

(שמואל ב א כא): "מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן. מִדַּם חֲלָלִים, מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים, קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר" - המגן של שאול לא היה משוח בשמן, אלא בדם ההרוגים. מדם ההרוגים וכן מחלבם, קשת יהונתן לא נרתעה וכו' (דעת מקרא שם)

(מלכים א ד יט): "...ונציב אחד אשר בארץ. יהודה וישראל רבים כחול אשר על הים לרב..." - הפסוק מופיע בסוף רשימת נצבי שלמה. לכל שבט היה ניצב, פרט לשבט יהודה; יש מפרשים ששלמה עשה "פרוטקציה" לשבט שלו ולא מינה שם ניצב, אך אפשר גם לפרש שהמילה "יהודה" מתחילת פסוק כ שייכת גם לסוף פסוק יט, ויש לקרוא "ונציב אחד אשר בארץ יהודה" (ראו דעת מקרא).

"ובני יעקב באו מן השדה כשמעם" (בראשית לד ז). איסי בן יהודה אמר: ארבע מקראות אין להם הכרע, ואלו הן:

ר' תנחומא מוסיף: הדא, "ובני יעקב באו מן השדה כשמעם", או, "כשמעם ויתעצבו האנשים".

וכן לא יעשה אפילו באומות העולם, שמשעה שלקה העולם בדור המבול, עמדו וגדרו עצמן מן העריות:

הפסוקים שהמדרש מתייחס אליהם:

(בראשית ד ז): "הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו" – המילה "שאת" מתפרשת לשני הצדדים: "הלא אם תיטיב – שאת", או "שאת ואם לא תיטיב".
(בראשית מ"ט, ו'-ז') "כי באפם הרגו איש וברצונם עקרו שור [ז] ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה" – המילה "ארור, יכולה גם להתפרש כמסיימת את הפסוק הקודם: "וברצונם עיקרו שור ארור".
(דברים לא טז): "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ" - "שוכב עם אבותיך וקם" נתפס כהוכחה לתחיית המתים
(שמות כה לד): "ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה" - המילה "משוקדים" יכולה להתייחס לשני חצאי הפסוק - "ובמנורה ארבעה גביעים משוקדים, משוקדים כפתוריה ופרחיה" (ראו תלמוד בבלי יומא נב)
(בראשית לד ז): "ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד..." - "בני יעקב באו מן השדה כשמעם", "כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד".

שתי אותיות זהות רצופות
"מושך עצמו ואחר עמו" - שיטה פרשנית של הראב"ע, לפיה מילה (ולעיתים אף אות) בחלק אחד של הפסוק עולה (נמצאת בשימוש) גם בחלק אחר בפסוק. ראו במאמרו של כרמיאל כהן, סעיף ה.