ביאור:קידושין בשיטת הרמות/דקדוק המשנה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הקדמה כללית
עריכהמסכת קידושין עוסקת ברובה בקידושי אישה ובהשלכותיה.
אמנם הפרק הראשון, עוסק בקניינים בכלל. בקידושי אישה ויבמה, עבד עברי ואמה עבריה, עבד כנעני, בהמה, נכסים, ואח"כ בחיוב מצוות.
המשנה הראשונה עוסקת בקידושי אישה ויבמה.
הגמרא פותחת בדקדוק במילות המשנה, ומנסה להבין מהו השם של פעולת יצירת הקשר בין האיש והאישה, ומדוע נקרא ככה.
גמרא
עריכהמשנה
עריכה|
שורש ק.נ.ה. נזכר לראשונה בתנ"ך כלפי קניין איש ואישה: |
האשה נקנית בשלוש דרכים, וקונה את עצמה בשתי דרכים.
- נקנית בכסף, בשטר ובביאה.
- בכסף – בית שמאי אומרים: בדינר ובשווה דינר. ובית הלל אומרים: בבפרוטה ובשווה פרוטה.
- וכמה היא פרוטה? אחד משמונה באיסר האיטלקי.
- וקונה את עצמה: בגט ובמיתת הבעל.
- בכסף – בית שמאי אומרים: בדינר ובשווה דינר. ובית הלל אומרים: בבפרוטה ובשווה פרוטה.
היבמה נקנית בביאה, וקונה את עצמה בחליצה ובמיתת היבם.
גמרא
עריכהכיצד ומדוע נקרא הקשר הזוגי
עריכה"האשה נקנית" מאי שנא הכא דתני "האשה נקנית" ומ"ש התם דתני "האיש מקדש"?
- משום דקא בעי למתני כסף,
- וכסף מנא לן?
- גמר "קיחה" "קיחה" משדה עפרון.
כתיב הכא: "כי יקח איש אשה" " כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו" (דברים כד, א), וכתיב התם: "נתתי כסף השדה קח ממני" "וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה" (בראשית כג, יג).
וקיחה איקרי קניין, דכתיב:- "השדה אשר קנה אברהם" "השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת שמה קבר אברהם ושרה אשתו" (בראשית כה, י)
- (ב:) אי נמי "שדות בכסף יקנו" "שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים בארץ בנימן ובסביבי ירושלם ובערי יהודה ובערי ההר ובערי השפלה ובערי הנגב כי אשיב את שבותם נאם ה'" (ירמיהו לב, מד)
|
המושג 'קניין' עוסק בקשר הישיר בין האיש והאישה, ואילו המושג 'מקודשת' הוא ביחס העולם אליהם. |
תני "האישה נקנית".
- וניתני התם "האיש קונה"!
- מעיקרא תני לישנא דאורייתא ולבסוף תני לישנא דרבנן,
ומאי לישנא דרבנן? דאסר לה אכולי עלמא כהקדש.
- מעיקרא תני לישנא דאורייתא ולבסוף תני לישנא דרבנן,
- וניתני הכא "האיש קונה"!
- משום דקא בעי למיתנא סיפא "וקונה את עצמה" בדידה, תנא נמי ברישא בדידה.
- וניתני "האיש קונה ומקנה"!
- משום דאיכא מיתת הבעל דלאו איהו קא מקני – מן שמיא הוא דמקני לה,
- ואי בעית אימא: אי תנא "קונה" ה"א אפילו בעל כרחה, תנא "האשה נקנית": דמדעתה – אין, שלא מדעתה – לא.
כיצד נספרים דרכי הקידושין
עריכהומאי איריא דתני "שלוש" – ליתני "שלושה"!
- משום דקא בעי למיתני "דרך"
ודרך לשון נקבה הוא, דכתיב "והודעת להם את הדרך ילכו בה" "והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון" (שמות יח, כ)- ואלא הא דתניא: "בשבעה דרכים בודקין את הזב" (משנה, זבים ב, ב) – ניתני "שבע"!
- משום דקא בעי למיתני "דרך"
- ואשכחן דרך דאיקרי לשון זכר, דכתיב: "בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינסו לפניך" "יתן ה' את איביך הקמים עליך נגפים לפניך בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך" (דברים כח, ז)
- אי הכי קשו קראי אהדיי וקשיא נמי מתני' אהדדי!
- ואלא הא דתניא: "בשבעה דרכים בודקין את הזב" (משנה, זבים ב, ב) – ניתני "שבע"!
- קראי אהדדי לא קשיין:
- הכא דבתורה קאי ותורה איקרי לשון נקבה, דכתיב: "תורת ה' תמימה משיבת נפש" "תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי (תהלים יט, ח) – כתב לה בלשון נקבה,
התם דבמלחמה קאי – דדרכו של איש לעשות מלחמה, כתב לה בלשון זכר.
- הכא דבתורה קאי ותורה איקרי לשון נקבה, דכתיב: "תורת ה' תמימה משיבת נפש" "תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי (תהלים יט, ח) – כתב לה בלשון נקבה,
- מתני' אהדדי לא קשיין:
- הכא דלגבי אשה קאי – קתני לה בלשון נקבה,
התם דלבי איש קאי, דדרכו של איש ליבדק ואין דרכה של אשה ליבדק, דהא אשה נמי באונס מיטמאה – תני לשון זכר.
- הכא דלגבי אשה קאי – קתני לה בלשון נקבה,
כיצד נקראים דרכי הקידושין
עריכהא. מ"ט תני "שלוש" – משום דרכים. ניתני "דברים" וניתני "שלושה"!
- 1. משום דקבעי למיתני "ביאה"
וביאה איקרי דרך, דכתיב "ודרך גבר בעלמה כן דרך אשה מנאפת" "דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה","כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און" (משלי ל, יט)- הא תינח ביאה, כסף ושטר מאי איכא למימר?
- משום ביאה
- ותני תרתי אטו חדא?
- הנך נמי צורך ביאה נינהו.
- הא תינח ביאה, כסף ושטר מאי איכא למימר?
- 2. ואי בעית אימא: הא מני ר' שמעון היא, דתניא:
"ר"ש אומר מפני מה אמרה תורה "כי יקח איש אשה" " כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו" (דברים כד, א) ולא כתב "כי תלקח אשה לאיש"?
מפני שדרכו של איש לחזר על אשה ואין דרכה של אשה לחזר על איש,
משל לאדם שאבדה לו אבידה – מי חוזר על מי? בעל האבידה מחזר על אבידתו."
ב. והא דתנן ב"בז' דרכים בודקין את הזב"(משנה, זבים ב, ב) ליתני דברים!
- התם הא קמ"ל דדרכא דמיכלא יתירא לאותיי לידי זיבה, ודרכה דמישתיא יתירא לאתויי לידי זיבה. דרך אכילה יתירה להביא לידי זיבה, ודרך שתייה יתירה להביא לידי זיבה.
ג. והא דתנן "אתרוג שווה לאילן בג' דרכים"(משנה, בכורים ב, ו) ליתני דברים!
- משום דבעינן מתני סיפא "ולירק בדרך אחד".
- סיפא נמי ניתני דבר!
- (ג.) התם הא קמשמע לן דדרכיה דאתרוג כירק:
מה ירק דרכו ליגדל על כל מים ובשעת לקיטתו עישורו,
אף אתרוג דרכו ליגדל על כל מים ובשעת לקיטתו עישורו.
ד. והא דתנן:
"כוי יש בו דרכים שוה לחיה, ויש בו דרכים שוה לבהמה, ויש בו דרכים שוה לחיה ולבהמה, ויש בו דרכים שאינו שוה לא לחיה ולא לבהמה" (משנה, בכורים ב, ח)
ניתני "דברים"!
ה. ותו, הא דתנן: "זו אחת מן הדרכים ששוו גיטי נשים לשחרורי עבדים" (משנה, גיטין א, ד), ניתני "דברים"!
- אלא כל היכא דאיכא פלוגתא תני "דרכים", וכל היכא דליכא פלוגתא תני "דברים".
- דיקא נמי דקתני סיפא "ר"א אומר אתרוג שוה לאילן לכל דבר"(משנה, בכורים ב, ו). שמע מינה:
מניין הדרכים במשנה
עריכהמניינא דרישא למעוטי מאי? מניינא דסיפא למעוטי מאי?
- מניינא דרישא למעוטי חופה.
- ולרב הונא דאמר 'חופה קונה מקל וחומר' - למעוטי מאי?
- למעוטי חליפין:
סלקא דעתך אמינא הואיל וגמר 'קיחה' 'קיחה' משדה עפרון: מה שדה מקניא בחליפין אף אשה נמי מקניא בחליפין,
קא משמע לן.- ואימא הכי נמי?
- חליפין איתנהו בפחות משוה פרוטה
ואשה בפחות משוה פרוטה (ג:) לא מקניא נפשה.
- חליפין איתנהו בפחות משוה פרוטה
- ואימא הכי נמי?
מניינא דסיפא למעוטי מאי?
- למעוטי חליצה: סלקא דעתך אמינא תיתי בקל וחומר מיבמה:
- מה יבמה, שאינה יוצאה בגט - יוצאה בחליצה, זו - שיוצאה בגט - אינו דין שיוצאה בחליצה!
- קא משמע לן.
- ואימא הכי נמי?
- אמר קרא "ספר כריתת" "כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו" (דברים כד, א) - ספר כורתה, ואין דבר אחר כורתה.
- ואימא הכי נמי?