פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

בלשון ימינו, השורש צפנ מציין הסתרת מידע ע"י קוד סודי ("צֹפֶן"); בלשון המקרא יש לו כמה משמעויות שונות:

1.. צפנ = שמירה והגנה:

  • (תהלים לא כ): "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, פעלת לחסים בך נגד בני אדם"- אין הכוונה שה' שומר ליראיו יהלומים בתוך כספת עם צופן, אלא שה' שומר כל טוב ליראיו, והטוב הזה הוא "נגד בני אדם" כלומר גלוי.
  • וכן (תהלים יז יד): "ממתים ידך ה', ממתים מחלד, חלקם בחיים, וצפינך תמלא בטנם; ישבעו בנים, והניחו יתרם לעולליהם"- הטוב שאתה שומר עבורם.
  • (משלי יג כב): "טוב ינחיל בני בנים, וצפון לצדיק חיל חוטא"- עושרו של החוטא אינו נסתר, הוא גלוי - והוא שמור עבור הצדיק.
  • וכן (איוב כא יט): "אלוה יצפן לבניו אונו, ישלם אליו וידע"- ה' ישמור את רכושו לבניו.
  • (תהלים פג ד): "על עמך יערימו סוד, ויתיעצו על צפוניך"- עם ישראל אינו נסתר ואינו מוגן בקוד סודי - הוא נקרא "צפוניך" כי ה' שומר עליו.
  • (תהלים קיט יא): "בלבי צפנתי אמרתך, למען לא אחטא לך"- אין הכוונה שהסתרתי את דברי התורה, אלא ששמרתי אותם היטב בזיכרוני;
  • וכן (משלי ב א): "בני! אם תקח אמרי, ומצותי תצפן אתך", (משלי ז א): "בני! שמר אמרי, ומצותי תצפן אתך": לא צריך להסתיר את המצוות או לכתוב אותן בכתב סתרים, צריך רק לשמור אותן היטב בזיכרון;
  • וכן (איוב כג יב): "מצות שפתיו ולא אמיש, מחקי צפנתי אמרי פיו".
  • (הושע יג יב): "צרור עון אפרים, צפונה חטאתו"- שמורה ב"זיכרון" של ה'.

2. צפנ = הסתרה והעלמה:

  • (ירמיהו טז יז): "כי עיני על כל דרכיהם, לא נסתרו מלפני, ולא נצפן עונם מנגד עיני"
  • (תהלים י ח): "ישב במארב חצרים, במסתרים יהרג נקי, עיניו לחלכה יצפנו"- הרשעים מסתירים את עצמם ואורבים לקרבנותיהם;
  • וכן (תהלים נו ז): "יגורו יצפינו המה, עקבי ישמרו כאשר קוו נפשי"- מסתירים את עצמם ואורבים לי;
  • וכן (משלי א יא): "אם יאמרו 'לכה אתנו, נארבה לדם, נצפנה לנקי חנם'... והם לדמם יארבו, יצפנו לנפשתם".
  • (איוב כד א): "מדוע משדי לא נצפנו עתים, וידעו לא חזו ימיו"- ה' יודע את קצו של הרשע, הקץ לא נסתר מעיניו; אבל בני האדם המכירים את הרשע אינם יודעים מתי יבוא קיצו.

במקרים רבים, צפנ מציין שמירה והסתרה בו-זמנית, כי המקום הבטוח ביותר לשמור על דבר הוא מקום מחבוא:

  • (שמות ב ב): "ותהר האשה, ותלד בן, ותרא אתו כי טוב הוא, ותצפנהו שלשה ירחים. ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר"- יוכבד שמרה על משה במקום מוסתר כדי שהמצרים לא יזרקו אותו ליאור.
  • (יהושע ב ד): "ותקח האשה את שני האנשים, ותצפנו, ותאמר 'כן באו אלי האנשים ולא ידעתי מאין המה'"- רחב שמרה על המרגלים במקום מוסתר.
  • (עובדיה א ו): "איך נחפשו עשו, נבעו מצפניו"- נתגלו האוצרות שלו - הדברים היקרים ששמר במקום מוסתר.
  • (תהלים כז ה): "כי יצפנני בסכה ביום רעה, יסתרני בסתר אהלו, בצור ירוממני"- ישמור עליו במקום מוסתר.
  • (תהלים לא כא): "תסתירם בסתר פניך מרכסי איש, תצפנם בסכה מריב לשנות"
  • (משלי כז טז): "צפניה צפן רוח, ושמן ימינו יקרא"- אי אפשר להישמר ולהסתתר מפניה, כמו שאי אפשר להישמר ולהסתתר מהרוח ( פירוט ).
  • (איוב יד יג): "מי יתן בשאול תצפנני, תסתירני עד שוב אפך, תשית לי חק ותזכרני".
  • (איוב יז ד): "כי לבם צפנת משכל, על כן לא תרמם"- ה' שמר/הסתיר את ליבם מפני השכל, כך שהשכל לא יוכל להגיע ולחדור אל ליבם (דרך מקורית להגיד ש"אין להם שכל"...).
  • (איוב כ כו): "כל חשך טמון לצפוניו, תאכלהו אש לא נפח, ירע שריד באהלו"- האוצרות שלו, הדברים היקרים ששמר בסתר, יאבדו.
  • (שיר השירים ז יד): "הדודאים נתנו ריח, ועל פתחינו כל מגדים חדשים גם ישנים, דודי צפנתי לך"- שמרתי לך ממתקים בסתר, שיהיו רק לך.

ויש פסוקים שבהם שתי המשמעויות אפשריות:

  • (משלי ב ז): "וצפן לישרים תושיה, מגן להלכי תם"- ה' שומר תושיה לישרים, או: מסתיר את התושיה כך שרק ישרים יוכלו לגלות אותה (ע"פ מצודת דוד, תושיה בפסוק זה מציינת את סודות התורה).
  • (משלי י יד): "חכמים יצפנו דעת, ופי אויל מחתה קרבה"- " "ישמרוהו בליבם שלא ישכחוהו" " (רש"י) , או " "מסתירים, לבל היגלות כי אם לראויים לה" " (מצודות) ; ראו חכמים יצפנו דעת .
  • (איוב י יג): "ואלה צפנת בלבבך, ידעתי כי זאת עמך"- שמרת בלבבך, או: הסתרת.
  • (איוב טו כ): "כל ימי רשע הוא מתחולל, ומספר שנים נצפנו לעריץ"- מספר השנים שהעריץ יהיה בשלטון "שמור בזכרון" של ה', כלומר, סופו כבר נקבע; אבל הוא נסתר מידיעתנו.
  • (יחזקאל ז כב): "והסבותי פני מהם, וחללו את צפוני, ובאו בה פריצים וחללוה"- בית המקדש נקרא "צפוני" כי ה' שומר עליו; וייתכן שהכוונה לקודש הקודשים, שהוא מקום נסתר.
  • (משלי כה כג): "רוח צפון תחולל גשם, ופנים נזעמים לשון סתר"- ייתכן שהכוונה לרוח שבאה מכיוון צפון, אבל ע"פ ההקבלה, ייתכן שהכוונה לרוח נסתרת, או לרוח שחושפת את אדי המים הנסתרים באויר וגורמת להם להתעבות ולרדת כגשם ( פירוט ).

ובפסוק אחד, השורש צפנ נושא כנראה משמעות שונה:

  • (בראשית מא מה): "ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח; ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים"- בלשון ימינו "פענח" = "פיצח את הקוד הסודי", ולפי זה "צפנת פענח" משמעו "מפענח הצפנים" = "מגלה המידע הנסתר", ואכן יוסף פיצח את הקוד של חלום פרעה וגילה את המסר הנסתר בו. אך בפסוק זה, כלל לא בטוח שהשם "צפנת פענח" קשור לשורש העברי "צפן"; ייתכן שזה שם מצרי שמשמעותו אחרת לגמרי.

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-04-04.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/cfn