ביאור:פרשת קורח - יום ג

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



כאמור ב מבוא לפרשת קורח , שלוש קבוצות חלקו על משה. בסוף היום השני, בני ראובן (קבוצה 1) נבלעו באדמה נבלעו באדמה , קורח (קבוצה 2) נעלם באופן מסתורי ( נראה שהוא נשרף באש והשאריות שלו נבלעו באדמה ), ו250 הנשיאים (קבוצה 3) נשרפו באש. נראה לפי הפסוקים הבאים (יז 3 - 5) שהאש הזאת לא היתה עונש אלא תוצאה טבעית – כל מי שמקטיר קטורת בלי רשות נשרף באש; הנשיאים חטאו לעצמם ( "החטאים האלה בנפשותם" ) בכך שהקטירו קטורת בלי ציווי מפורש מה' (גם נדב ואביהוא נשרפו באש כשהקטירו לפני ה' "אש זרה אשר לא ציווה אותם" – ע' ויקרא י).

אבל למחרת התלוננו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרון, וטענו נגדם (יז 6) "אתם המיתם את עם ה’!" אתם הרגתם את הנשיאים! יש כמה דרכים להסביר את הטענה שלהם (ראו אתם המתם את עם ה'! ), אבל לכל הדעות הם הביעו הזדהות עם הנשיאים החוטאים, ולכן ה' כעס עליהם ואמר למשה ולאהרן (יז 10): " הרומו מתוך העדה הזאת , ואכלה אותם כרגע" . ברגע הבא החלה מגיפה בעם. משה לא רצה שה' ישמיד את עם ישראל, ולכן ציווה על אהרן (יז11): "קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטורת, והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם, כי יצא הקצף מלפני ה’, החל הנגף!" . ואכן – זה פעל (יז 12 - 15): "וייקח אהרון כאשר דיבר משה, וירץ אל תוך הקהל, והנה החל הנגף בעם. וייתן את הקטורת, ויכפר על העם, ויעמוד בין המתים ובין החיים, ותיעצר המגפה... והמגפה נעצרה" (ראו עוד במאמר הקטורת שעצרה את המגפה ).

כאמור, התלונה של בני ישראל נבעה מהזדהות עם הנשיאים, וכפי שהוסבר ב מבוא – הנשיאים טענו שלא צריך להיות מעמד מיוחד לשבט לוי, "כי כל העדה כולם קדושים" . לכן לאחר שהמגפה נעצרה רצה ה' להוכיח לבנ"י שהנשיאים טעו, וששבט לוי אכן קדוש יותר משאר השבטים (ראו אות השקד ).

לכן אמר ה' למשה (יז16 - 20): "דבר אל בני ישראל, וקח מאיתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאיהם לבית אבותם שנים עשר מטות, איש את שמו תכתוב על מטהו. ואת שם אהרון תכתוב על מטה לוי, כי מטה אחד לראש בית אבותם." "והנחתם באוהל מועד לפני העדות אשר איוועד לכם שמה. והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח, והשיכותי מעלי את תלונות בני ישראל אשר הם מלינים עליכם" .

ואכן, למחרת (יז 23) "ויבוא משה אל אוהל העדות, והנה פרח מטה אהרון לבית לוי, ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים", בני ישראל ראו את זה והבינו ששבט לוי נבחר.

בכך נסתיימו סוף-סוף כל שלוש המחלוקות, כמו שכתוב (יז 25) "ותכל תלונותם מעלי ולא ימותו".

ה' יציל את עמו ממחלוקת; ה' יברך את עמו בשלום.

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 7 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2002-11-01.

קיצור דרך: tnk1/tora/bmdbr/prjt_qorx_3