פתיחת התפריט הראשי

במדבר טז ל: "וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה', וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאֹלָה - וִידַעְתֶּם כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת ה'"



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:במדבר טז ל.


מדוע נענשו דתן ואבירם דווקא בבליעה באדמה?עריכה

1. חטאם של דתן ואבירם קשור לפרשת המרגלים - דתן ואבירם האשימו את משה, שהוא הרחיק אותם מארץ כנען על-דעת עצמו , מתוך אינטרסים אישיים שלו.   משה רצה להבהיר לבני ישראל, שהוא פעל אך ורק בשליחות ה', (במדבר טז כח): "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה 'בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי ה' שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה, כִּי לֹא מִלִּבִּי"- ה' החליט שבני ישראל לא ייכנסו לארץ כנען, בגלל דברי השקר של המרגלים: 

(במדבר יג לב): "וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר 'הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא, וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת'".

כדי להוכיח את טעותם של בני ראובן, ביקש משה מה' שיראה לכולם, שדווקא המדבר הוא "ארץ אוכלת יושביה" - ולכן קרקע המדבר פתחה את פיה ואכלה אותם.

גם לשונו של משה רומזת לחטא המרגלים: הוא אמר על דתן ואבירם בפסוקנו "כי נאצו האנשים האלה את ה'", כמו שאמר ה' בפרשת המרגלים,  (במדבר יד יא): "עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ".

2. חטאם של דתן ואבירם קשור לעליה: כשמשה קרא להם לעלות אליו, הם סרבו ואמרו, (במדבר טז יב): "לֹא נַעֲלֶה". הם האשימו את משה, במדבר טז יג: " "הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר, כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר..." "לֹא נַעֲלֶה" " ( פירוט ): "לא נעלה אליך לאוהל מועד, ולא נעלה איתך לארץ ישראל".   עונשם היה מידה כנגד מידה - הם אכן לא עלו יותר, אלא ירדו הכי עמוק שאפשר, "וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאֹלָה"; "פיהם הכשילם, שאין להם אלא ירידה" (רש"י על פסוק יב) .

3. חטאם של דתן ואבירם קשור לפה - הם פתחו פה והוציאו דיבה על משה, והארץ פתחה פיה ובלעה אותם: "והנה, ראה משה לבקש, שיהיה עונש דתן ואבירם וסיעתם בבליעת הארץ, לדונם מידה כנגד מידה:   הם פשעו במה שפערו פיהם לבלי חוק לבלוע ולהשחית אדון הנביאים, להיותם בערכו נבזים ושפלים;   ככה תפתח האדמה - שהיא השפל שביסודות - את פיה, ותבלע אותם" (אברבנאל) .

4. בדרך מליצה: קורח האשים את משה בגאוה והתנשאות: (במדבר טז, ג): "מַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'". לעומת זאת התורה העידה עליו (שם יב, ג) "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִ'כֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה'". זאת אומרת שאם יש טענה על משה שהוא מתנשא זה רק יכול להיות רק אלו ש"מתחת לפני האדמה", לכן נשלח לשם קרח.


מקורות ופירושים נוספיםעריכה


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מדוע נבלעו דתן ואבירם באדמה

קיצור דרך: tnk1/tora/bmdbr/bm-16-30


מקורותעריכה

פירושים 1-3 התפרסמו לראשונה באתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-15.