ביאור:מעומד/חזל/משנה/ברכות/פרק א

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

ביאור:משניות מעומדות

משנה - מסכת ברכות

פרק א - מאימתי

משנה א - מאימתי בערבית

קריאת שמע (פרשת ואתחנן, לאחר עשרת הדברות) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל: ה' אֱלֹקינוּ! ה' אֶחָד כולל ומאחד הכל!
וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ, וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ.
וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם
- עַל לְבָבֶךָ.
- וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ,
- וְדִבַּרְתָּ בָּם
... בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ, וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.
- וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ.
וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. {ס}
לפי פרוש חז"ל חכמינו זכרם לברכה - מהפסוק "והיו הדברים האלה... ושיננתם לבניך ודיברת בם... ובשכבך ובקומך" למדים שאנו מצווים לקרוא את שמע בערב ובבוקר

מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע צריכים לקרוא 'קריאת שמע' בְּעַרְבִית?

• מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן -
  עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה. -דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
• וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד חֲצוֹת.

• רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.

מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ בָנָיו של רבן גמליאל מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה.

אָמְרוּ לוֹ: לֹא קָרִינוּ אֶת שְׁמַע.

אָמַר לָהֶם: אִם לֹא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר – חַיָּבִין אַתֶּם לִקְרוֹת!

וְלֹא זוֹ בִלְבַד, אֶלָּא כָּל מַה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים "עַד חֲצוֹת" –

מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.

הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים – מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.

וְכָל הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד – מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר.

אִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים "עַד חֲצוֹת"? כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵרָה.

משנה ב - מאימתי בשחרית

מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית?

• מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן.
• רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּין תְּכֵלֶת לְכַרְתִי.

• וְגוֹמְרָהּ עַד הָנֵץ הַחַמָּה.
• רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת, - שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים לַעֲמֹד בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת.

הַקּוֹרֵא מִכָּאן וְאֵילָךְ – לֹא הִפְסִיד, ...כְּאָדָם הַקּוֹרֵא בַתּוֹרָה ולא כמצוות קריאת שמע.

משנה ג - בית שמאי (יטו ויקראו)

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים:

בָּעֶרֶב כָּל אָדָם יַטּוּ וְיִקְרְאוּ, וּבַבֹּקֶר יַעַמְדוּ - שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:

כָּל אָדָם קוֹרֵא כְדַרְכּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ.

אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ?

- בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִים, וּבְשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִים.

אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן:

אֲנִי הָיִיתִי בָא בַדֶּרֶךְ, הִטֵּיתִי לִקְרוֹת כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי,

וְסִכַּנְתִּי בְעַצְמִי מִפְּנֵי הַלִּסְטִים!

אָמְרוּ לוֹ:

כְּדַי קרוב הָיִיתָ תבנית:לָחֹב בְּעַצְמְךָ, שֶׁעָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל!

משנה ד - בשחר מברך שתים

בַּשַּׁחַר מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ,

וּבָעֶרֶב שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ - אַחַת אֲרֻכָּה וְאַחַת קְצָרָה.

מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ – אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַצֵּר.

לְקַצֵּר – אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַאֲרִיךְ.

לַחְתֹּם בברכה, כלומר: לסיים באמירת "ברוך אתה ה'" – אֵינוֹ רַשַּׁאי שֶׁלֹּא לַחְתֹּם.

וְשֶׁלֹּא לַחְתֹּם – אֵינוֹ רַשַּׁאי לַחְתֹּם.

משנה ה - מזכירין יציאת מצרים

מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה:

הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה, וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת,

עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא:

שֶׁנֶּאֱמַר: ...לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם - כֹּל' יְמֵי חַיֶּיךָ

(סוף פרשת ראה - רשימת הקרבנות למועדים ובראשם פסח) שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב,
וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה' אֱלֹקיךָ - כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ מִמִּצְרַיִם, לָיְלָה.
וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ: צֹאן וּבָקָר - בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם.
(א) לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ.
(ב) שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי, כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם...
לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.
(ג) וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלְךָ שִׁבְעַת יָמִים,
(ד) וְלֹא יָלִין מִן הַבָּשָׂר אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, לַבֹּקֶר.
(ה) לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ. כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ - שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב, כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם.
(ו) וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקיךָ בּוֹ, וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ.
שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹקיךָ, לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה {ס

}

יְמֵי חַיֶּיךָ – הַיָּמִים,

כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ – הַלֵּילוֹת.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:

יְמֵי חַיֶּיךָ – הָעוֹלָם הַזֶּה,

כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ – לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ כלומר: כל ימי חיי העם. גם לעתיד לבוא, למרות הגאולה, ימשיכו לזכור את קשיי הדרך, ואת היציאה מחשכת הגלות במצרים.