פתיחת התפריט הראשי

ביאור:מלוכה - סיכום הדעות

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


מימי התנ"ך ועד ימינו מתקיימים ויכוחים סוערים בשאלה - מהו המשטר הרצוי? לפי כל הדעות צריך שיהיה משטר כלשהו (ראו ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה ), אולם יש מחלוקת בשאלה מהו אופי המשטר הרצוי: האם רצוי שיהיה שלטון חזק, שכופה על האזרחים לשתף פעולה, להתגייס לצבא ולשלם מיסים על-מנת לבצע פרוייקטים לאומיים שונים? או שהשלטון צריך להסתפק באכיפת החוקים האזרחיים, לשמור על הסדר והמשפט בין אדם לחבירו, ולהשאיר את המשימות הגדולות יותר להחלטתם של האזרחים?

בלשון המקרא, השאלה מתמקדת במושג ה" מלך ". כפי שהסברנו כאן , "מלך" הוא לא דווקא אדם שיש לו כתר; משמעות המשטר המלוכני היא כפיה - המלך שולט באזרחים כמו שהאדון שולט בעבדיו, הוא יכול לגייס אותם בכפיה לצבאו ולגבות מהם מיסים בכפיה (כמו שאמר שמואל במשפט המלך ); לפי זה, למעשה רוב המשטרים בעולם בימינו הם מלוכניים (ע"ע דיון בנושא כאן ). דוגמה למשטר שאינו מלוכני היא המשטר שהיה בישראל בתקופת השופטים - היו שופטים שדנו בסכסוכים בין-אישיים על-פי חוקי התורה, אבל לא היה צבא מסודר ולא היתה מערכת מסודרת של גביית מיסים, אלא השירות בצבא היה התנדבותי.

בתנ"ך ניתן למצוא פסוקים שונים בשאלה האם משטר מלוכני הוא טוב או רע. מהצד החיובי - נבואות כגון "ומלכים מחלציך ייצאו" והנבואות על המלך-המשיח, המצוה "שום תשים עליך מלך", והערות כגון "אין מלך בישראל - איש הישר בעיניו יעשה"; מהצד השלילי - דבריו של גדעון "ה' ימשול בכם", של שמואל "כי רעתכם רבה לשאול לכם מלך", ושל הושע "אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי".

בדברי המפרשים ניתן למצוא כמה רעיונות שמטרתם ליישב בין הפסוקים ולקבוע אם ומתי משטר מלוכני הוא דבר טוב. ניתן לחלק את הדברים לשתי קבוצות:

א. משטר מלוכני הוא בדרך-כלל רעעריכה

כך אמר ר' נהוראי בספרי דברים : " "הפסוק בגנאי ישראל הוא מדבר..." "לא ביקשו ישראל מלך אלא להעבידם עבודת כוכבים" ", כלומר,  השאיפה למלוכה מבטאת רצון להידמות לגויים עובדי האלילים, והיא פסולה מיסודה. מתי בכל זאת מותר למנות מלך?

  1. רק אם רוב בני ישראל חוטאים ודורשים מלך, ואי אפשר למנוע מהם להקים מלך, אז עדיף שהנביא ימנה מלך שיילך לפי חוקי התורה ("אשר יבחר ה' א-להיך בו"), מאשר שבני ישראל יבחרו לעצמם מלך שיילך לפי חוקי הגויים עובדי האלילים. (כך פירשו ספורנו ואברבנאל בפירושם לדברים יז: " "לא שיצוה עליהם שישאלוהו, כי אם שכאשר ישאלו אותם מרצונם, לא יבחרוהו מעצמם כי אם אשר יבחר ה' מקרב אחיהם" "; ובדומה לכך פירש הרב אברהם קורמן ב"הפרשה לדורותיה" ).
  2. רק כאשר אין נביא השופט ומנהיג את העם ברמה גבוהה יותר (כמו שהיה שמואל) (כך פירש רמב"ן על הפסוק "לא יסור שבט מיהודה" - בראשית מט י: " "בעבור שדבר שאלת המלכות בעת ההיא נתעב אצל הקדוש ברוך הוא... מפני שהיה שמואל שופט ונביא ולוחם מלחמותיהם על פי ה' ומושיע אותם, ולא היה להם לשאול מלך בימיו, כמו שאמר להם וה' אלהיכם מלככם (ש"א יב יב), והקב"ה אמר לו לא אותך מאסו כי אותי מאסו ממלוך עליהם (שם ח ז)...." "; כך גם פירש מלבי"ם בפירושו לשמואל א, פרקים ח, יב).
  3. רק אם הרמה הרוחנית בעם ישראל ירדה, והם נעשו רודפי-כבוד במידה כזאת, שרק מלך שיש לו הרבה כבוד יכול לרסן אותם (כך פירש שד"ל בדברים יז).

אך בדעות אלו יש מספר בעיות:

  • קשה להסביר את תפילת חנה הצדיקה " ויתן עוז למלכו ", שמבטאת שאיפה למלך; וכן את שאר הנבואות החיוביות שמדברות על מלך שימלוך בעתיד ( לפירוט ע' כאן ).
  • בדברי ה' לשמואל, נראה שמשיחת מלך היא דבר חיובי, ויש בה ישועה לישראל (שמואל א ט טז): "כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן, וּמְשַׁחְתּוֹ לְנָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וְהוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי מִיַּד פְּלִשְׁתִּים; כִּי רָאִיתִי אֶת עַמִּי כִּי בָּאָה צַעֲקָתוֹ אֵלָי"(והלשון דומה ללשון התורה בפרשת יציאת מצרים - שמות ג)
  • דעה זו לא מתאימה לדעה שהתקבלה להלכה ( רמב"ם, מלכים א ) שלפיה מינוי מלך הוא מצוה מהתורה - מצוה חיובית ולא רק תלויה ברצון העם או במצבו הרוחני.

ב. משטר מלוכני הוא בדרך-כלל טובעריכה

כך ניתן להסיק מדברי חז"ל בתוספתא של מסכת סנהדרין, לגבי פרשת בקשת המלך: " "זקנים שבדור כהוגן שאלו, ועמי הארץ קלקלו" ". מהו הקלקול, ומתי זה רע לבקש מלך?

  1. כאשר המניעים הם פסולים - לא לשם מצוה (כך כתב הרמב"ם בהלכות מלכים א : " "לפי ששאלו בתרעומת, ולא שאלו לקיים המצוה, אלא מפני שקצו בשמואל הנביא" ").
  2. כאשר המלך חורג מסמכותו הבטחונית-מלחמתית, ומתערב בענייני המשפט שמסורים בידי הסנהדרין, ושופט נגד חוקי התורה (כך כתב הרלב"ג, ואחריו הר"ן בדרשותיו , ובימינו הרב ישראל סמט , ודומה לכך פירש הרב אברהם קורמן ב"הפרשה לדורותיה" ).
  3. כאשר המלך חורג מסמכותו לעשות משפט צדק, ומתערב בענייני המלחמה, שאמורים להיות מסורים בידי ה' בהנהגה ניסית (כך פירש רש"ר הירש - ע' כאן בחצי השני ; כך שמעתי מהרב מנשה וינר , ודומה לכך כתבה רינה בויאר ).
  4. כאשר העם לא רוצה ולא מסוגל לסבול את עול המלך, התורה אינה מכריחה את העם להמליך מלך כי זה מסוכן (כך פירש הנצי"ב בפירוש "העמק דבר" לדברים יז יד, ובימינו הרב דוד דב לבנון ).

אולם, גם בדעות אלו יש בעיות:

  • על-פי דברי שמואל (שמואל א יב יז): "וּדְעוּ וּרְאוּ כִּי רָעַתְכֶם רַבָּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בְּעֵינֵי ה' לִשְׁאוֹל לָכֶם מֶלֶךְ", ותשובת העם (שמואל א יב יט): "כִּי יָסַפְנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ רָעָה לִשְׁאֹל לָנוּ מֶלֶךְ", נראה שעצם הבקשה למנות מלך היא פסולה, ולא רק אופן הבקשה או המניעים הנסתרים שלה או הסמכויות שרצו להפקיד בידי המלך.
  • אם מינוי מלך הוא אכן מצוה, לא ברור מדוע התורה מתעלמת מסמכויותיו של המלך (כפי שניתן לראות ב פרשת שופטים ).
  • לא ברור גם מדוע יהושע וכל השופטים שבאו אחריו, שרובם היו צדיקים, לא העלו בדעתם לקיים מצוה זו ולמנות מלך; ולהיפך, כשהעם הציע לגדעון למשול, הוא אמר (שופטים ח כג): "לֹא אֶמְשֹׁל אֲנִי בָּכֶם וְלֹא יִמְשֹׁל בְּנִי בָּכֶם, ה' יִמְשֹׁל בָּכֶם".

ע"פ ד"ר אברהם טננבוים , היהדות כלל אינה קובעת מהו המשטר הרצוי; היהדות אדישה לשאלת המשטר הרצוי, וכל עניינה של מצוות המלך היא להטיל מגבלות ערכיות מסויימות על המשטר, כך שלא ינצל את כוחו לרעה.

  • אולם, דעה זו אינה מתאימה לכל הפסוקים ומדרשי חז"ל, שמהם נראה שיש חשיבות לצורת המשטר - לטוב או לרע.

נראה לי שאפשר ליישב בקלות את כל הפסוקים ע"י ההנחה הבאה:

ג. משטר מלוכני הוא טוב כשה' קובע שיש מועמד טוב, ורע כשצריך לבחור את "הרע במיעוטו"עריכה

כך אמר ר' יהודה בספרי דברים : " "מצוה היא מן התורה לשאול להם מלך, שנאמר" שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' א-להיך בו ", ולמה נענשו בימי שמואל? מפני שהקדימו על ידם" ".

כפי שהסברנו כאן , משמעות המשטר המלוכני היא כפיה ושיעבוד; למלך יש סמכויות רבות ומסוכנות, ולכן מותר למנות מלך רק כשיש מועמד שהוא באמת טוב, ולא רק "רע במיעוטו". רק ה' יכול לדעת אם יש מועמד טוב (כפי שהסביר אברבנאל , בדברים שנראים רלבנטיים מאד לימינו).

כאשר אין מועמד שה' בוחר, עדיף שלא יהיה מלך בשר ודם כלל, כי המלוכה היא שיעבוד, ואסור להשתעבד לבשר ודם .

לכן חוקי התורה אינם מסתמכים על כך שיש מלך בארץ, כמו שניתן לראות ב פרשת שופטים .

אולם, כאשר יש מועמד טוב, זה דווקא כדאי ורצוי למנות אותו, וזוהי המצוה הכתובה בתורה " שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלהיך בו" - כשה' בוחר מישהו ואומר שהוא ראוי להיות מלך, יש מצוה למנות אותו עלינו; באופן זה אנחנו למעשה ממליכים עלינו את ה' , כי המלך מייצג את ה' ומשמש כאמצעי לביצוע יעיל ומדוייק של רצון ה' בארץ.

לכן יש בתנ"ך נבואות טובות על המלך הצדיק שיהיה בעתיד - על כך שבעתיד יהיה מועמד ראוי והוא ייבחר למלך; וייתכן שיש גם מצוה לצפות לכך שיהיה מלך ראוי (כפי שיש מצוה - שנזכרה בדברי חז"ל - לצפות לישועה).

יהושע והשופטים לא מינו מלך, כי בימיהם לא היה מועמד ראוי; גם גדעון ידע שהוא לא ראוי להיות מלך, כי ה' לא מינה אותו למלך, ולכן לא הסכים לקבל את הממשלה ואמר "ה' ימשול בכם"; וגם יותם בנו התנגד לבחירת מלך שאינו ראוי, והזהיר מפני הסכנות הכרוכות בכך.

בסוף ספר שופטים מסופר על כמה אסונות שקרו כשלא היה מלך בישראל ו"איש הישר בעיניו יעשה" ; הסיפורים האלה מלמדים, שצריך שיהיה מלך - זה מוסכם על כולם; אבל הם לא מלמדים שצריך דווקא מלך בשר ודם. ה' צריך למלוך על ישראל; כשבני ישראל לא מקבלים את מלכות ה', ו"איש הישר בעיניו יעשה", קורים אסונות; אם יש אדם שה' בחר ומינה אותו לתפקיד המלך, אז הוא ידאג לכך שבני ישראל יעשו את הישר בעיני ה'; אבל אם אין אדם כזה,עדיף שלא יהיה מלך בכלל וכל אחד יעשה את הישר בעיניו, מאשר שיהיה מלך שיגרום לכולם לעשות את הרע בעיני ה'.

גם בימי שמואל, עדיין לא היה מועמד ראוי - דוד היה עדיין צעיר, ושאר האנשים לא התאימו לתפקיד; ה' לא רצה למנות מלך, אלא רק נגיד - שליט זמני, לצורך מלחמה אחת; כמו כל מנהיגי ישראל בתקופת השופטים, שנתמנו לצורך מלחמה אחת ולא למלוכה קבועה (שמואל א ט טז): "כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן, וּמְשַׁחְתּוֹ לְנָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וְהוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי מִיַּד פְּלִשְׁתִּים; כִּי רָאִיתִי אֶת עַמִּי כִּי בָּאָה צַעֲקָתוֹ אֵלָי".

אבל בני ישראל לא רצו לחכות; הם רצו "מלך עכשיו"; הם אמרו "אם אין מלך טוב, אז שה' יבחר את הרע במיעוטו".

הגישה הזאת של "הרע במיעוטו" היא הגישה הפסולה בעיני ה'. מלוכה היא משטר מסוכן מאד, עם הרבה כבוד וסמכויות, ואם ממנים מלך שהוא רק "הרע במיעוטו", הוא עלול להשתמש בכבוד שלו לרעה ( זוהי המשמעות של אות הגשם בשמואל א יב, כפי שמוכח מספר משלי ).

אילו בני ישראל היו מחכים עוד כמה שנים, ה' היה ממנה להם את דוד, והמלוכה היתה מגיעה מלכתחילה לבית הראוי לכך; אך " "מפני שהקדימו על ידם" ", ה' מינה את שאול, שהיה הרע במיעוטו - ביאור:שְׁמוּאֵל א י24 : "וַיֹּאמֶר שמואֶל אֶל כָּל הָעָם 'הַרְּאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ ה', כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל הָעָם '..."; ובני ישראל נאלצו לעבור את כל מסלול הייסורים שבמלוכה הלא-מושלמת של שאול, עד ששאול נהרג במלחמה ודוד קיבל את המלוכה.

(דבר דומה כתב רמב"ן בפירושו לבראשית מט י: " "וענין שאול היה, כי בעבור שדבר שאלת המלכות בעת ההיא נתעב אצל הקדוש ברוך הוא, לא רצה להמליך עליהם מן השבט אשר לו המלכות שלא יסור ממנו לעולמים, ונתן להם מלכות שעה. ולזה רמז הכתוב שאמר אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי (הושע יג יא), שנתנו לו שלא ברצונו, ולכן לקחו בעברתו, שנהרג הוא ובניו ונפסקה ממנו המלכות" ").

מדוע ה' בכל זאת קיבל את בקשתם של בני ישראל? אולי אפשר לראות בכך עונש - מכיוון שהם מאסו במלכות ה' , ה' גזר עליהם להשתעבד לבשר ודם; ואולי אפשר לראות בכך תיקון - מכיוון שבני ישראל לא רצו להיות משועבדים לה' אלא למלך בשר ודם, ה' נתן להם למלא את רצונם, כדי שיראו שהם טעו, וילמדו לקח לעתיד; וייתכן שזה רק אמצעי הצלה, כדי שבני ישראל המואסים בה' לא יבלעו זה את זה, כמו שאמרו חז"ל בפרקי אבות "היה מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו". יש דמיון בין תפקיד המלך לבין תפקיד הנביא - גם כדי להיות נביא דרושות תכונות מסויימות שלא תמיד נמצאות בעם, ולכן לא תמיד יש נביאים, וחוקי התורה אינם מסתמכים על כך שיש נביא בארץ; אם אין אדם שמתאים להיות נביא, צריך להשלים עם העובדה שאין נביא, ולא למנות מישהו שהוא "הרע במיעוטו"... אולם, אנחנו עדיין שואפים שיהיה מועמד מתאים, ושה' ינחה אותנו ע"י נביא.

באותו אופן אנחנו שואפים שה' ינהיג אותנו ע"י מלך שהוא יבחר, אבל רק כאשר יהיה מועמד מתאים, טוב באמת, ולא תחליף שהוא "הרע במיעוטו" (ע"ׂע הציפיה למלוכה בתנ"ך )

המצוה למנות מלך דומה לשאר המצוות שנצטוו ישראל בכניסתן לארץ - את שלושתן יש לקיים רק לאחר הוראה מפורשת מפי נביא .

מסקנות מעשיותעריכה

א. יש להתפלל שה' ישלח לנו אדם שראוי להיות מלך, שיגרום לכולם לעשות את הישר בעיני ה'.

ב. כל עוד אין אדם כזה, עדיף שלא יהיה מלך כלל, ושהשלטון ייתן לאזרחים חופש מירבי, כך שכל אחד יוכל לעשות את הישר בעיני ה', כמיטב יכולתו. זה עדיף מאשר לבחור שלטון שגורם לאנשים לעשות את הרע בעיני ה', גם אם זה "הרע במיעוטו" ( מאמר נוסף נגד בחירת הרע במיעוטו נמצא כאן ).

ג. אם רובו הגדול של העם מואס במלכות ה', ולא רוצה לעשות את הישר בעיני ה' - במקרה זה ייתכן שצריך לבחור שלטון כלשהו, כדי לשמור שאנשים לא יבלעו זה את זה. במקרה זה, יש לחפש שיטת בחירות שבה ה' יבחר, למשל ע"י גורל כמו בימי שמואל (שמ"א י); ולא לתת את כל כוח הבחירה בידי העם (כפי שהסביר אברבנאל ). ובכל מקרה, ראוי לצמצם את סמכויות השלטון למינימום ההכרחי, כדי שלא להשתעבד לבשר ודם.

אך יש לזכור, שכותב מאמר זה אינו מוסמך לפסוק הלכה, וכל המסתמך על מסקנות אלה עושה זאת על אחריותו בלבד.

נספח - התורה מכריעה בויכוח בין שתי גישות מדיניותעריכה

בקרב הפילוסופים הגויים, ישנן שתי גישות עיקריות למושג המדינה:

1. גישה חיובית - המדינה היא צורך טבעי של האדם, ומטרתה לסייע לבני האדם לממש את עצמם טוב יותר, שהרי " "האדם הוא יצור חברתי" " (אריסטו) .

2. גישה שלילית - המדינה היא הרע במיעוטו, הכרח שנועד למנוע מבני האדם לטרוף זה את זה, שהרי באופן טבעי - ללא שלטון הכופה את דעתו על האזרחים - " "אדם לאדם זאב" " (הובס) .

מצוות המלך בתורה מתחילה רק לאחר שבני ישראל כובשים את הארץ ויושבים בה בשלוה: "וירשתה וישבתה בה, ואמרת אשימה עלי מלך..."; אולם בני ישראל בימי שמואל ביקשו מלך דווקא כדי שיפתור להם בעיות - בעיות של משפט ומלחמות.

הגישה של התורה היא, כנראה, הגישה החיובית - מטרת המלך היא רק לאחד את העם ולסייע לו לממש את עצמו, לאחר שכבר פתר את בעיות הביטחון והמשפט שלו.

הגישה של בני ישראל בימי שמואל היתה, כנראה, הגישה השלילית - הם רצו מלך כדי שיילחם בשבילם ויעשה בהם משפט.

בני ישראל טעו, כי לעם ישראל אין צורך במלך בשר ודם כדי לפתור בעיות, שהרי ה' נלחם לישראל וה' שופט את ישראל; ואולי זו הסיבה שבקשתם היתה רעה בעיני ה'.

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-04-07.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim2/mluka_sikum