ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק ל
פרק ל עריכה
פסוק כ עריכה
דורש את הכפילות בפסוק. |
יאמר "בבואם אל אהל מועד" מה תלמוד לומר "או בגשתם אל המזבח"?
אלו כן הייתי אומר: בין נכנס לעבודה בין שלא לעבודה – חייב לרחוץ ידיו ורגליו
תלמוד לומר "או בגשתם אל המזבח לשרת": מה להלן, עבודה - אף כאן, עבודה!
אלא מעתה יאמר "ובגשתם"; מה תלמוד לומר "בבואם"?
אלו כן הייתי אומר: להקטרה טעון קידוש רחצת ידיו ורגליו., לשאר עבודות אינו טעון קידוש; לכך נאמר "בבאם... ובגשתם"!
פסוק כא עריכה
שני הסברים לביטוי "חוק עולם": חוק מהקב"ה, או גזירה שווה עם הפסוק מפרק כח, העוסק בחובת הכהנים ללבוש מכנסים. הלימוד בגזירה שווה הוא שהעבודה שעשה הכהן בלי לרחוץ ידיו ורגליו פסולה ומחוללת, כמו עבודת הכהן שלא לבש מכנסיים. |
"והיתה להם חק עולם", חק הוא ממי שאמר והיה העולם.
נאמר כן "חק עולם", ונאמר להלן "חקת עולם לו ולזרעו אחריו" (שמות כח, מג)
מה להלן, מחלל עבודה - אף כאן, מחלל עבודה.
"לו ולזרעו", דבר השווה באהרן ובזרעו - חייבין עליו מיתה
יצא קידוש כהן גדול ביום הכפורים, שאינו נוהג באהרן ובזרעו!
פסוק כו עריכה
"ומשחת בו את אהל מועד", מלמד שאין כל הכלים מתקדשין אלא במשיחה
וכן הוא אומר "וימשחם ויקדש אותם" (במדבר ז, א). או יכול יהוא כל הכלים טעונין משיחה לדורות?
תלמוד לומר "אשר ישרתו בם בקדש" (במדבר ד, יב) בשירות בלבד הן מתקדשין!
פסוק לב עריכה
מותר להכין שמן משחה וקטורת לצורך לימוד או מכרם לגויים; האיסור על מעשים כאלה הוא רק אם עשה אותם להנאתו הפרטית. |
"לא תעשו כמוהו", הרי זה באזהרה; עונש מנין? תלמוד לומר "איש אשר ירקח כמוהו ונכרת"
או יכול אפלו עשה להתלמד יהא חייב? כשהוא אומר בקטרת "איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת" (פס' לח)
מה להלן, עד שיתכוין להריח - אף כאן, עד שיתכוין להריח! יצא העושה להתלמד או למכור לאחרים לגויים.
ונכרת מעמיו - ועמיו בשלום.