ביאור:מבנה משלי ג

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



פרק ג בספר משלי כולל ברובו זוגות או שלשות של פסוקים, המאורגנים גם הם בזוגות של זוגות, זוגות של רביעיות וכן הלאה. הרביעיה הראשונה היא המפתח למבנה הפרק כולו:

פסוקים 1-4: אל תשכחעריכה

  • פסוקים 1-2: אל תשכח את התורה והמצוות: "בְּנִי! תּוֹרָתִי אַל תִּשְׁכָּח, וּמִצְו‍ֹתַי יִצֹּר לִבֶּךָ; כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ." ( פירוט ); שימו לב למילה כי בתחילת פסוק ב, המחברת את שני הפסוקים למשפט מורכב אחד.
  • פסוקים 3-4: אל תשכח את החסד והאמת שעשו איתך: "חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל יַעַזְבֻךָ, קָשְׁרֵם עַל גַּרְגְּרוֹתֶיךָ, כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ; וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם." ( פירוט ); כאן ו החיבור בתחילת פסוק ד מחברת את צמד הפסוקים למשפט אחד.

ארבעת הפסוקים מתייחסים למידת הזיכרון - שני הראשונים בין אדם לה', ושני האחרונים בין אדם לחברו. המשך הפרק מתחלק, בהתאם, לשני חלקים:

  • פסוקים 5-26: בין אדם לה' - לזכור את ה' בכל מצב;
  • פסוקים 27-35: בין אדם לחברו - לזכור לעשות טוב ולא לעשות רע בכל מצב.

פסוקים 5-8: בטח אל ה'עריכה

  • פסוקים 5-6: אל תישען על בינתך: "בְּטַח אֶל ה' בְּכָל לִבֶּךָ, וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן; בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ, וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ." ( פירוט ).
  • פסוקים 7-8: אל תישען על חכמתך: "אַל תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ, יְרָא אֶת ה' וְסוּר מֵרָע; רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ, וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ." ( פירוט ).

שני צמדי הפסוקים מלמדים שהאדם צריך להיות בקשר עם ה' בכל מצב, גם כאשר הוא מרגיש שהוא מצטיין בשני הסוגים העיקריים של כישורים שכליים - בינה ו חכמה.

פסוקים 9-12: כבד את ה' בטוב וברעעריכה

  • פסוקים 9-10: כבד את ה' מרכושך: "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ, וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ; וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע, וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ." ( פירוט ).
  • פסוקים 11-12: אל תמאס בייסורים שה' מביא עליך: "מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס, וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ; כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ, וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה." ( פירוט ).

שני צמדי הפסוקים מלמדים, שהאדם צריך לכבד את ה' בכל מצב - כשטוב לו ויש לו שפע, הוא צריך לתת מהונו לה', וכשרע לו והוא סובל מייסורים, הוא צריך לנסות ולהבין את המסר שה' מעביר לו באמצעותם.

פסוקים 13-18: אשרי המשקיע בחכמה ובתבונהעריכה

  • פסוקים 13-15: החכמה טובה יותר מכל אפיק השקעה אחר: "אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה, וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה; כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ; יְקָרָה הִיא [מִפְּנִינִים], וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ." ( פירוט ).
  • פסוקים 16-18: החכמה נותנת חיים טובים: "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד; דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם, וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם; עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר." ( פירוט ).

ששת הפסוקים מתארים את מעלותיה של החכמה: השלשה הראשונה משווה את החכמה לעולם החומר (מציאות, הפקות, מסחר, כסף, זהב, פנינים, חפצים); והשלשה השניה מתארת את מעלותיה של החכמה בשאר תחומי החיים (אורך ימים, עושר, כבוד, נועם, שלום, חיים, אושר).

פסוקים 19-22: החכמה התבונה והדעת הם תשתית היקוםעריכה

  • פסוקים 19-20: ה' יצר את העולם בחכמה תבונה ודעת: "ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ, כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה; בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ, וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל." ( פירוט ).
  • פסוקים 21-22:... ולכן גם אתה צריך להשתמש בהן: "בְּנִי! אַל יָלֻזוּ מֵעֵינֶיךָ, נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּה; וְיִהְיוּ חַיִּים לְנַפְשֶׁךָ, וְחֵן לְגַרְגְּרֹתֶיךָ." ( פירוט ).

ארבעת הפסוקים מתארים את חשיבותה של החכמה מכיוון אחר: ה' יצר את כל העולם בחכמה, החכמה נמצאת ביסודו ותשתיתו של העולם, ולכן מי שמתחבר אל החכמה האלהית זוכה לחיים ולחן.

פסוקים 23-26: אם תלך בחכמה תהיה רגועעריכה

  • פסוקים 23-24: "אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ, וְרַגְלְךָ לֹא תִגּוֹף. אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד, וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ." ( פירוט ).
  • פסוקים 25-26: "אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם, וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא. כִּי ה' יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ, וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד." ( פירוט ).

ארבעת הפסוקים מתארים את הבטחון והשלוה המגיעים למי שמתכנן את מעשיו בהתאם לחכמה ולתבונה האלהיות.

הקטע השני (פסוקים 5-8) הזהיר את האדם, שלא לבטוח רק בחכמתו ובינתו אלא לשמור תמיד על קשר עם ה'; הקטע שלנו מסביר, שמי שישלב את החכמה שלו עם החכמה האלהית (שבה ה' ברא את העולם), יזכה לבטחון.

פסוקים 27-30: אל תזלזל בזולתעריכה

  • פסוקים 27-28: אל תמנע טוב: "אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו, בִּהְיוֹת לְאֵל ידיך[יָדְךָ] לַעֲשׂוֹת. אַל תֹּאמַר לרעיך[לְרֵעֲךָ] 'לֵךְ וָשׁוּב וּמָחָר אֶתֵּן' וְיֵשׁ אִתָּךְ." ( פירוט ).
  • פסוקים 29-30: אל תחרוש רע: "אַל תַּחֲרֹשׁ עַל רֵעֲךָ רָעָה וְהוּא יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּךְ. אַל תרוב[תָּרִיב] עִם אָדָם חִנָּם אִם לֹא גְמָלְךָ רָעָה.".

ארבעת הפסוקים מתארים ארבע דרגות של יחסים בין אדם לחברו ( פירוט ): שני הפסוקים הראשונים מלמדים שלא למנוע טוב ולא לדחות אדם שבא לבקש טובה; שני הפסוקים האחרונים מלמדים שלא לחשוב רע ולא לעשות רע לחינם.

פסוקים 31-35: אל תקנא באיש חמסעריכה

  • פסוקים 31-33: אל תקנא באנשים העושים רע: "אַל תְּקַנֵּא בְּאִישׁ חָמָס, וְאַל תִּבְחַר בְּכָל דְּרָכָיו. כִּי תוֹעֲבַת ה' נָלוֹז, וְאֶת יְשָׁרִים סוֹדוֹ. מְאֵרַת ה' בְּבֵית רָשָׁע, וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵךְ."
  • פסוקים 34-35: אל תקנא באנשים המזלזלים בזולת או בחכמה: "אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ, ולעניים[וְלַעֲנָוִים] יִתֶּן חֵן. כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן."


חמשת הפסוקים מלמדים שאין לקנא ברשעים, שאינם מקיימים את המצוות הנזכרות בקטע הקודם: אין לקנא באנשים העושים רע לחינם (איש חמס, נלוז, רשע); ואין לקנא באנשים המזלזלים ומתעלמים מעשיית מעשים טובים (לצים, כסילים). ה' מתעב את הרשעים ואוהב את הצדיקים.

פסוקים אלה גם מקשרים בין הפסוקים האחרונים, שבין אדם לחברו, לבין הפסוקים הקודמים, שדיברו על קשר עם ה': כדי לשמור על קשר עם ה', לא מספיק ללמוד חכמה ולפתח תבונה, אלא יש לשמור גם על יחסים טובים עם הזולת, שהרי ה' מתעב את הנלוזים ואוהב את הישרים.

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-03-08.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/mj-03