ביאור:מ"ג שמות טז כא
וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר אִישׁ כְּפִי אָכְלוֹ
עריכהויקלטו אותו בבקר בבקר. בקר שתי שעות ובקר שתי שעות הרי ד' שעות ומד' שעות ואילך וחם השמש ונמס והיו חולקין בתורת צדקה אל כל מי שפשע ולא לקט בבקר,
בבקר בבקר. בכל בקר, כמו "בדברה אל יוסף יום יום" (בראשית לט, י), וכן "בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת" (להלן ל, ז).
וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס:
עריכהוילקטו וגו'. טעם וחם השמש כחום היום כי השמש לא יחם:
ונמס. דישטנפי"ר (צו גיין, צו שמעלצען). ודוגמתו בסנהדרין בסוף ד' מיתות:
ונמס. מבנין נפעל מפעלי הכפל:
וחם השמש ונמס. לפיכך היו מלקטים בבקר כדי שלא ימס בחם השמש.
וחם השמש ונמס. הנשאר בשדה נמוח ונעשה נחלים ושותין ממנו אילים וצבאים ואומות העולם צדין מהם וטועמים בהם טעם מן ויודעים מה שבחן של ישראל (מכילתא). פשר לשון פושרים ע"י השמש מתחמם ומפשיר:
ונס גדול היה נעשה במן כשם שהנביא היה מגיד הדברים הנעלמים כך המן כשברח לו עבד ונמצא העבד ביד חברו זה אומר אתה מכרתו לי וזה אומר ממני ברח אם היה העומר שלו נמצא בבית רבו ראשון ידוע שהוא ברח ואם נמצא בבית חברו שהוא שם בידוע שהראשון מכרו, וכן האשה שברחה מבית בעלה זאת אומרת הוא סרח עלי והוא אומר היא סרחה עלי אמר להם משה רבינו לבקר משפט למחר נמצא העומר בבית בעלה בידוע שהיא סרחה עליו נמצא העומר בבית אביה בידוע שהוא סרח עליה והוא הוציאה מביתו כך דרשו רז"ל במסכת יומא מרמז הכתוב כזרע גד שהמן היה מגיד לישראל ענינים נעלמים ודין ומשפטים הרבה: