ביאור:מ"ג דברים לב לב
כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם עריכה
כי מגפן סדום גפנם. מוסב למעלה אמרתי בלבי אפאיהם ואשבית זכרם לפי שמעשיהם מעשה סדום ועמורה:
כי מגפן סדם גפנם. יאמר, כי העובדי גלולים אובדי עצות המה ולא ישכילו ולא יבינו, ולא יחשבו רק רע כל היום, כי משרש רע היו ולא יעשו רק פרי רע ומר האוכל ממנו ימות: והענין, כי ישראל מודים ומתודים ועושים תשובה בעת צרתם לאמר ולמה מצאתנו כל זאת (שופטים ו יג), אבל העובד כוכבים אובד עצות אין לו עצה ולא תבונה, רק הולך אחר ע"ז שלו וכופר בשם הנכבד לעולם, כי כן ירש מאבותיו, והנה הוא משרש פורה ראש ולענה ואין בהם תועלת לעולם, אבל ישראל ששרשם טוב, אם יכרת ועוד יחליף ויעשה פרי טוב:
כי מגפן סדום גפנם. כלומר למה אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם אם לא מפני גאות האומות שהם מגפן סדום היה להם לשתות מן הדין שלא ישאר מהם זכר כסדום ועמורה שהרי חטאו כסדום ועמורה כדכתיב וחטאתם כסדום הגידו. קציני סדום עם עמורה:
כי מגפן סדום גפנם. ויצא כוס פורענות עליהם. חמת תנינים יינם שישכר אותם. וראש פתנים אכזר יינם נמי יהי' כרוש ולענה. הלא הוא הפורענו' שאביא עליה' כעס עמדי:
כי מגפן וגו'. פירוש נותן טעם למכירתם ולהקודם לה אמרתי אפאיהם, ואומרו מגפן כבר הודעתי כי דבר שבקדושה יש כנגדו בסטרא אחרא כאומרו (קהלת ז') גם את זה לעומת זה עשה וגו', וישראל נמשלו לגפן דכתיב (תהלים פ') גפן ממצרים תסיע, וכנגדם כשהרשיעו אמר מגפן סדום, וגפן היא אילן הרע של אחיזת הרשעים כמו שגמר אומר ענבימו ענבי רוש וגו',
כי מגפן סדום גפנם ומשדמות. כפל לשון, כי שדמות גפנים הם, הוא שכתוב (ישעיה טז) כי שדמות חשבון אומלל גפן שבמה, וכן (חבקוק ג) ושדמות לא עשה אוכל. ואמר זה על האומות כי שרשם רע ומר ואיך ימתקו הענבים, כי כיון שהגפן גפן סדום הלא הענבים, יהיו ענבי רוש וגם היין חמת תנינים:
כי מגפן סדום גפנם. והטעם ש"אין בהם תבונה" בזה הענין, הוא מפני שהם מתגאים ברב שלותם, ונותנים כל מחשבתם להשיג תענוגי גופם בלבד, כמו שהיו עושים אנשי סדום. ולהשיג זה היו מואסים כל מיני גמילות חסדים, כמו שהעיד הנביא באמרו "הנה זה היה עון סדום אחותך, גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה, ויד עני ואביון לא החזיקה" (יחזקאל טז, מט).
[מובא בפירושו לפסוק מ"ג] בפנים אחרים היא נדרשת בספרי ונחלקו בה ר' יהודה ור' נחמיה רבי יהודה דורש כולה כנגד ישראל (...) רבי נחמיה דורשה כלפי האומות כי גוי אובד עצות המה כמו שפירשתי תחלה עד ואויבינו פלילים: כי מגפן סדום גפנם. של אומות עובדי אלילים: ומשדמת עמורה וגו'. ולא ישימו לבם לתלות הגדולה בי: ענבמו ענבי רוש. הוא שאמר לולי כעס אויב אגור על ישראל להרעילם ולהמרירם לפיכך אשכלות מרורות למו להלעיט אותם על מה שעשו לבני:
ולפי שאינם אלא אוחזים בה ואין כל ענפם ממנה, לזה אמר מגפן ולא אמר כי גפן סדום גפנם,
ובחר מכל דומה הרע סדום, לפי שנתמלאה סאתם כסדום:
וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה עֲנָבֵמוֹ עריכה
שדמות. שדה תבואה כמו (חבקוק ג) ושדמות לא עשה אוכל (מלכים ב כג) בשדמות קדרון:
[עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "פירוש. למי מתייחס" וכו']
ואומרו ומשדמות עמורה כי כמו שבענפי אילן הקדוש יש גדר למעלה מגדר והעליון יתיחס אליו שם זכר להיותו משפיע והתחתון יתיחס אליו שם נקבה להיותו נשפע כמו כן המשיל אחיזות בשורשו הרע לב' גדרים, גדר הראשון יקרא גפן, וגדר ב' נקרא שדה, והמשכיל יבין בדוגמתם בקדושה ויאורו עיניו:
ומשדמות. כפול וכן אשכלות מרורות:
כי מגפן סדום גפנם ומשדמות. כפל לשון, כי שדמות גפנים הם, הוא שכתוב (ישעיה טז) כי שדמות חשבון אומלל גפן שבמה, וכן (חבקוק ג) ושדמות לא עשה אוכל.
[מובא בפירושו לפסוק מ"ג] בפנים אחרים היא נדרשת בספרי ונחלקו בה ר' יהודה ור' נחמיה רבי יהודה דורש כולה כנגד ישראל (...) רבי נחמיה דורשה כלפי האומות כי גוי אובד עצות המה כמו שפירשתי תחלה עד ואויבינו פלילים: כי מגפן סדום גפנם. של אומות עובדי אלילים: ומשדמת עמורה וגו'. ולא ישימו לבם לתלות הגדולה בי:
עִנְּבֵי רוֹשׁ אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ: עריכה
ענבי רוש. עשב מר: אשכלות מררת למו. משקה מר ראוי להם לפי מעשיהם פורענותם וכן תרגם אונקלוס ותושלמת עובדיהון כמררותהון:
ענבמו ענבי רוש. ומזה הגפן יצמחו אצלם "ענבי רוש", שהם מעשים רעים ומזיקים לבריות. וזה בהשתדלם לשים עיניהם ולבם אל בצעם, ועל דם הנקי לשפך, כדי להשתרר ולהתגאות.
אשכלת מררת למו. ובזה יקנו דעות רעות וכוזבות, לדבר אל ה' תועה, ויאמרו "לא יראה יה" (תהלים צד, ז).
[מובא בפירושו לפסוק מ"ג] בפנים אחרים היא נדרשת בספרי ונחלקו בה ר' יהודה ור' נחמיה רבי יהודה דורש כולה כנגד ישראל (...) רבי נחמיה דורשה כלפי האומות כי גוי אובד עצות המה כמו שפירשתי תחלה עד ואויבינו פלילים: כי מגפן סדום גפנם. של אומות עובדי אלילים: ומשדמת עמורה וגו'. ולא ישימו לבם לתלות הגדולה בי: ענבמו ענבי רוש. הוא שאמר לולי כעס אויב אגור על ישראל להרעילם ולהמרירם לפיכך אשכלות מרורות למו להלעיט אותם על מה שעשו לבני: