ביאור:מ"ג דברים כג טו
כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ עריכה
מתהלך. שגם ארון שבו תורה היה יוצא עמהם למלחמה כדכתיב וכלי הקודש וחצוצרות התרועה בידו:
[מובא בפירושו לפסוק י'] ונשמרת מכל דבר רע. שהשטן מקטרג בשעת הסכנה, לשון רש"י. והנכון בעיני בענין המצוה הזאת, כי הכתוב יזהיר בעת אשר החטא מצוי בו. והידוע במנהגי המחנות היוצאות למלחמה, כי יאכלו כל תועבה, יגזלו ויחמסו ולא יתבוששו אפילו בניאוף וכל נבלה, הישר בבני אדם בטבעו, יתלבש אכזריות וחמה כצאת מחנה על אויב. ועל כן הזהיר בו הכתוב, ונשמרת מכל דבר רע. ועל דרך הפשט היא אזהרה מכל הנאסר: ובספרי (תצא קיט) ונשמרת מכל דבר רע, שומע אני בטומאות ובטהרות ובמעשרות הכתוב מדבר, ת"ל ערוה, אין לי אלא ערוה מנין לרבות עבודת גלולים וגלוי עריות ושפיכות דמים וקללת השם, ת"ל ונשמרת מכל דבר רע, או יכול בטומאות ובטהרות ובמעשרות הכתוב מדבר, ת"ל ערוה. מה ערוה מיוחדת, מעשה שגלו עליו כנענים ומסלק את השכינה, אף כל מעשה שגלו עליו כנענים ומסלק את השכינה, כשהוא אומר "דבר" אף על לשון הרע. וגם זה מן הטעם שפירשנו, כי מלבד האזהרות שבאו באלה העבירות החמורות יוסיף לאו במחנה שנשמר בו מכל אלו העבירות, שלא תסתלק השכינה מישראל אשר שם, כאשר אמר כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחנך. והנה העושה העבירות הגדולות במחנה, כאותם שכתוב בהם (ירמיה ז ל) שמו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו לטמאו. ועוד, שלא יגברו עלינו האויבים אם נעשה כמעשים הגורמים להם שיגלו מפנינו, וזהו "ולתת אויביך לפניך." (שם) והוסיפו בו לשון הרע, כדי שלא ירבו ביניהם מחלוקת, ויכו ביניהם מכה רבה מאד יותר מן האויבים:
[מובא בפירושו לפרק ל"א פסוק י"ז] ויש לך להשכיל מלת בקרבי בפירושה ובמספרה. ונראה לי כי בכל מקום שנמצא בתורה לשון בקרבך או בקרבו או בקרב יש שם על כל פנים התעוררות על מדת הדין, ואב לכולן (שמות כג) כי שמי בקרבו, וכן כתוב (בראשית מח) וידגו לרוב בקרב הארץ, ותחלת הפסוק (שם יב) המלאך הגואל אותי מכל רע, וכן במכות מצרים (שמות י) למען שתי אותותי אלה בקרבו, וכתוב בהן (שם ח) כי אני ה' בקרב הארץ, וכן (דברים טו) כי לא יחדל אביון מקרב הארץ, כי העוני מחלק מדת הדין, וכן (שם יג) ובערת הרע מקרבך, וזהו אי אפשר אלא ע"י הדין, וכן (שם ו) כי אל קנא ה' אלהיך בקרבך, וכן (שם ז) כי ה' אלהיך בקרבך, וכן (שם כג) כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחנך, וכן תמצאם כלם אם תשכיל בהם:
וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ עריכה
והיה מחניך קדוש. מן הטמאה ומן המאוס.
וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר עריכה
ולא יראה בך. הקב"ה ערות דבר:
ערות דבר. במעשה או דבור:
ולא-יראה בך ערות דבר. פסול בזרע, כאמרם ז"ל: שאין השכינה שורה אלא על משפחות מיחסות שבישראל (קידושין ע, א). ולכן אמרו שכל מי שהיה כתוב באסטרטיא של מלכי בית דוד, היה מיוחס בלי ספק (שם עו, ב).
וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ: עריכה
ושב מאחריך. הטעם שלא ילך לפניך כי כן כתוב:
מאחריך. כאשר תפנה אליו עורף, ולא תחוש לכבודו באחד מאלה.
[מובא בפירושו לויקרא פרק י"א פסוק מ"ג] (...) לפי שהשכינה מסתלקת ממקום הטומאה והחטא, וכענין שכתוב (דברים כג) כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחנך וגו' ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך, (...)
[מובא בפירושו לפרק כ"ב פסוק י"ג] כי-יקח איש אשה. אחר הדבור בעניני הישוב, דבר באזהרות המחייבות לשריית השכינה בישראל, ולהישמר מגורם הסתלקותה בפסול הזרע מצד העריות (כב, יג עד כג, ג), ומצד תערובת האומות הפסולות (כג, ד-ט), ומצד טומאת המחנה (שם י-טו), כאמרו "והיה מחניך קדוש ולא-יראה בך ערות דבר ושב מאחריך".
[מובא בפירושו לפסוק ט"ז] ערות דבר. וסמיך ליה לא תסגיר עבד. רמז ערוה סגורה בעששית אסור לקרות קריאת שמע כנגדה. סמיך לא תהיה קדשה ללא תסגיר עבד דאיירי בבת ישראל הנשואה לעבד. ועוד סמיך עבד לבנות ישראל לומר בתך בגרה שחרר עבדך ותן לה: