ביאור:מ"ג בראשית יז כב
וַיְכַל לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם: עריכה
מעל אברהם. לשון נקיה הוא כלפי שכינה. ולמדנו (ב"ר) שהצדיקים מרכבתו של מקום:
ויעל אלהים מעל אברהם. האבות חשובים ככרובים של מעלה על כן הזכיר הכתוב מעל אברהם, כלשון שכתוב: וכבוד ישראל נעלה מעל הכרוב, ומפורש אמרו רבותינו ז"ל: האבות הן הן המרכבה:
ויעל אלהים מעל אברהם. וההפך "ויצא קין מלפני ה'" (לעיל ד, טז).
ויעל אלהים מעל אברהם. פירש"י למדנו מכאן שהאבות הן הן מרכבתו של מקום הורה בזה שאין שום אמצעי בין המקום ב"ה ובין האבות ויהיה מחיצתם לפנים ממחיצת מלאכי השרת, כמו שפירש"י על פסוק כעת יאמר ליעקב וגו' (במדבר כג כג) וכמ"ש (דברים לג כז) מעונה אלהי קדם ומתחת זרועות עולם. כי הקב"ה מעונו למעלה ומתחתיו האבות שהם זרועות עולם, כי המה מחזיקים הכסא כביכול, וכמ"ש (דברים לג כו) רוכב שמים בעזרך ר"ל אתה עוזר לי כביכול, כדרך שאמרו (ילקו"ש תהלים ס תשעט) שהצדיקים מוסיפין כח בגבורה שלמעלה כו'.
[מובא בפירושו לפרק ל"ה פסוק י"ג] ויעל מעליו אלהים. כמו שאמר באברהם (לעיל יז כב) ויעל אלהים מעל אברהם, ובשניהם להודיע כי לא היה זה מראה וחלום נבואה בלבד, או כענין ותבא אותי ירושלימה במראות אלהים (יחזקאל ח ג), אבל ששרתה עליו שכינה במקום אשר הוא עומד: ועל דרך האמת עלה מעליו אלהים במקום המדבר עמו, כענין שנאמר ברוך כבוד ה' ממקומו (שם ג יב), ויאמר מה שהזכירו החכמים האבות הן הן המרכבה (ב"ר פב ו):
וטעם למה שנאמר ויעל אלהים היינו שיתעסק אברהם במילה ולא יתעכב כל זמן שהשכינה אצלו.