ביאור:מ"ג בראשית יז יד
וְעָרֵל זָכָרעריכה
וערל זכר. כאן למד שהמילה באותו מקום שהוא ניכר בין זכר לנקבה (ב"ר):
וערל זכר. כאן לימדך שהמילה היא באותו מקום שהוא ניכר בין זכר לנקבה. לשון רש"י. וכן הזכירו רבותינו (ב"ר מו ד) גם טעמים אחרים. ורבי אברהם אמר (ויקרא יב ג) ערלתו ידועה, כי הוא בערוה, ואין כן ערלת לב (ירמיה ט כה) ושפה (שמות ו יב) ואזן (ירמיה ו י) כי כולם סמוכים: ולפי דעתי הדבר מפורש בכתוב, כי לא אמר "ונמלתם את ערלתכם" שיהיה הדבר בספק, וכן לא אמר "ערלת בשרכם" כמו שיאמר ערלת לבבכם (דברים י טז) וערלת שפתכם (עיי' שמות ו יב). אבל אמר "בשר ערלתכם", שתכרתו הבשר שהוא ערלה בכם, כלומר הבשר האוטם בכם, ואין בגוף בשר אוטם וכוסה אבר שיכרת הבשר ההוא וישאר בלא ערלה זולתי בשר החופה את העטרה שהזכירו חכמים (שבת קלז.). ו"ערל בשר" (יחזקאל מד ט) כנוי, כמו גדלי בשר (שם טז כו), זב מבשרו (ויקרא טו ב):
אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹעריכה
וערל זכר אשר לא ימול. פירוש ימול יפעול. כמו כי ידור נדר. והוא מן ונמלתם את בשר ערלתכם
אשר לא ימול. משיגיע לכלל עונשין ונכרתה. אבל אביו אין ענוש עליו כרת אבל עובר בעשה:
וטעמו אם היה בר מצוה ולא ימול את בשר ערלתו יש עליו כרת. כי מצות הנער הקטן על האב. ואם אביו לא מלהו ימול את עצמו בהיותו ברשותו.
וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ אֶת בְּרִיתִי הֵפַר:עריכה
ונכרתה הנפש. הולך ערירי ומת קודם זמנו (שבת קד):
וכרת בידי שמים.
והטועים יחשבו כי אם מת הנער ולא נמול אין לו חלק לעולם הבא. ואין פירוש הנפש כרצונם כי נפש כמו איש וטעמו גוף שיש לו נפש. וכן נפש כי תחטא. ויש אומרים כי כרת המת קודם נ"ב שנה. ויש אומרים כי כרת שיכרת שמו במות זרעו. על כן אמר הכתוב מעמיה. כי מי שיש לו בנים כאילו הוא חי ושמו לא נכרת: