ביאור:ירמיהו טו א

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




משה ושמואל לעומת ירמיהועריכה

לאחר תפילה ארוכה שהתפלל ירמיהו על הבצורת (ירמיהו יד), ה' דחה את תפילתו ואמר לו:

(ירמיהו טו א): "ויאמר ה' אלי: אם יעמד משה ושמואל לפני, אין נפשי אל העם הזה! שלח מעל פני ויצאו!"

רק משה ושמואלעריכה

יש קוראים את הפסוק " אם יעמוד משה ושמואל לפניי [אקבל את תפילתם; אבל כעת] אין נפשי אל העם הזה ". מדוע? מה היתרון של משה ושמואל על ירמיהו?

1. ייתכן שהסיבה היא, שמשה ושמואל השיבו את עם ישראל אל ה', ורק אחר-כך התפללו וביקשו רחמים על עם ישראל. אבל ירמיהו לא מצליח להשיב את עם ישראל אל ה', ולכן אין לו זכות להתפלל עבורם ( רש"י ) .

אפילו משה ושמואל לאעריכה

2. ויש קוראים את הפסוק "[אפילו] אם יעמוד משה ושמואל לפניי [לא אקבל את תפילתם, כי] אין נפשי אל העם הזה ". משה ושמואל השתמשו בטענות דומות לזו של ירמיהו - שה' שיושיע את ישראל למען שמו וכבודו ולמען בריתו: 

  • (שמות לב יב): "למה יאמרו מצרים לאמר 'ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה'? שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך! זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם!"
  • (שמואל א יב כב): "כי לא יטש ה' את עמו בעבור שמו הגדול , כי הואיל ה' לעשות אתכם לו לעם"
  • (ירמיהו יד כא): "אל תנאץ למען שמך , אל תנבל כסא כבודך, זכר אל תפר בריתך אתנו"

הטענות הללו התקבלו בעבר, אבל עכשיו הן כבר לא מתקבלות - מדוע?

נראה שהסיבה כתובה בהמשך הפסוק: "אין נפשי אל העם הזה".

בימי משה ושמואל, ה"נפש" של ה' היתה בעם ישראל, כלומר היה להם קישור נפשי פנימי אל ה', ורק המעשים החיצוניים שלהם היו מקולקלים. משה ושמואל הצליחו, בכוח תפילתם, לחשוף את הנפש הפנימית של עם ישראל ו"לשכנע" את ה' שייתן להם עוד הזדמנות.

אבל בימי ירמיהו, ה"נפש" הפנימית כבר התקלקלה: (ירמיהו טו ד): "ונתתים לזועה לכל ממלכות הארץ, בגלל מנשה בן יחזקיהו מלך יהודה על אשר עשה בירושלם". מנשה בן יחזקיהו, שהכניס עבודה זרה לקודש הקודשים ומילא את ירושלים בדמם של מתנגדיו, הצליח לעקור ולמחוק מעם ישראל את הקישור הנפשי אל ה', ולכן כבר לא היתה להם תקוה, ואפילו תפילה בעוצמה כשל משה ושמואל כבר לא יכלה לעזור, הפתרון היחיד שנשאר הוא לזעזע אותם על-ידי חורבן וגלות.

שלח מעל פניי ויצאועריכה

הביטוי "שלח מעל פניי ויצאו" מזכיר את שילוח האדם מגן עדן: (בראשית ג כג): "וישלחהו ה' אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם". גם בני ישראל, כמו אדם וחוה, היו בגן עדן בארץ ישראל, עד שחטאו ושולחו משם (ר' אבהו, איכה רבתי פתיחה ד ) .

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-08-11.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:משה ושמואל לעומת ירמיהו

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yrmyhu/yr-15-01