ביאור:איכה א טז
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:איכה א טז.
ירושלים בוכה ואין מנחם
עריכה(איכה א טז): "'עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה, עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם; כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם, מֵשִׁיב נַפְשִׁי; הָיוּ בָנַי שׁוֹמֵמִים, כִּי גָבַר אוֹיֵב.'"
"- על כל הצרות האלה אני בוכיה (בוכה בלי הפסקה), שתי עיניי מורידות מים של דמעות בלי הפסקה; וכל הצרות האלה באו עליי כי רחק ממני ה', שהיה תמיד מנחם אותי ומושיע אותי ומשיב את נפשי ; ולכן היו בניי שוממים , מיואשים וחסרי-אונים, כי גבר האויב עליהם."
---
כאן מסתיימת קריאת ירושלים שהתחילה בפסוק יב ; היא קראה אל עוברי הדרך להקשיב לה, ותיארה את כל צרותיה, ועכשיו היא מסכמת ואומרת "על כל הדברים האלה שסיפרתי לכם עכשיו, אני בוכה בלי הפוגה".
על אלה אני בוכיה
עריכהבוכיה - כמו בוכה; והאות י נוספה כדי להאריך את המילה ולתת תחושה של בכי מתמשך, ללא הפסקה.
עיני עיני יורדה מים - כל אחת משתי עיניי מורידה דמעות; ו"כפל הלשון מלמד שאין הפוגות" ( רש"י ) .
כי רחק ממני מנחם
עריכה1. בפסוקים אחרים בפרק כבר נאמר, שאף אחד מהגויים לא מנסה לנחם את ירושלים על צרותיה, (איכה א ב): "אֵין לָהּ מְנַחֵם מִכָּל אֹהֲבֶיהָ"( פירוט ); (איכה א ט): "וַתֵּרֶד פְּלָאִים אֵין מְנַחֵם לָהּ"( פירוט ); (איכה א יז): "פֵּרְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ אֵין מְנַחֵם לָהּ"; (איכה א כא): "שָׁמְעוּ כִּי נֶאֱנָחָה אָנִי, אֵין מְנַחֵם לִי". וכשאף אחד לא מנחם, הצרה גדולה ומדכאת עוד יותר.
2. אבל בפסוקנו הלשון היא אחרת: רחק ממני מנחם . כלומר, יש לי מנחם, אבל הוא רחוק ממני. ויש שדרשו שהכוונה למשיח, שאחד משמותיו הוא מנחם (פלגי מים) . ולענ"ד, הכוונה לה', המנחם הנצחי של עם ישראל, (ישעיהו מט יג): "כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ וַעֲנִיָּו יְרַחֵם", (ישעיהו נא ג): "כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ", (ישעיהו נב ט): "כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ, גָּאַל יְרוּשָׁלָים". אולם ה' מרוחק מעם ישראל בגלל פשעיהם שנזכרו בפסוקים הקודמים, ולכן גם הגאולה אינה מגיעה.
- נפש היא הצד החומרי של החיים ; משיב נפשי הוא מי שמציל את חיי, מחזיר אותי לחיים. וגם כאן הכוונה לה', (תהלים לה יז): "אֲדֹנָי כַּמָּה תִּרְאֶה, הָשִׁיבָה נַפְשִׁי מִשֹּׁאֵיהֶם, מִכְּפִירִים יְחִידָתִי"; וכן נאמר על התורה, (תהלים יט ח): "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה, מְשִׁיבַת נָפֶשׁ ".
הקבלות
עריכהרעיון כללי יותר נמצא ב (קהלת ד א): "וְשַׁבְתִּי אֲנִי וָאֶרְאֶה אֶת כָּל הָעֲשֻׁקִים אֲשֶׁר נַעֲשִׂים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם; וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם".
תגובות
עריכהירמיהו ח כג: "מִי יִתֵּן רֹאשִׁי מַיִם וְעֵינִי מְקוֹר דִּמְעָה וְאֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה אֵת חַלְלֵי בַת עַמִּי"
איכה א טז: " 'עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי הָיוּ בָנַי שׁוֹמֵמִים כִּי גָבַר אוֹיֵב."
קהלת ז טז: "אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה וְאַל תִּתְחַכַּם יוֹתֵר לָמָּה תִּשּׁוֹמֵם" -- הָיוּ בָנַי שׁוֹמֵמִים כִּי גָבַר אוֹיֵב
בני ישראל צדיקים הרבה על כן הָיוּ בָנַי שׁוֹמֵמִים כִּי גָבַר אוֹיֵב
חלאס די להתחכם יותר מדי עם פלפולי הגמרא המטופשים האלה די להיות צַדִּיק הַרְבֵּה עם מצוות השוא וההלכות שהרבנים בדו מלבם
תהיה איש פשוט ותמים ונא השכל כי כל התורה זה להיות הָאָדָם יָשָׁר
קהלת ז כט: "לְבַד רְאֵה זֶה מָצָאתִי אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים"
- -- DAIAN SHEM, 2024-08-14 01:38:36
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:ירושלים בוכה ואין מנחם
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2024-08-13.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/ei-01-16