ביאור:טוב א מן ב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
איך ייתכן שיש כל כך הרבה אנשים שמדברים בשם אותם ערכים (למשל "ערכי היהדות", או להבדיל "ערכי הדמוקרטיה") ובכל-זאת מגיעים למסקנות שונות ואף מנוגדות? האם חלק מהם משקרים או טועים? לא בהכרח; ייתכן שהניגודים ביניהם נובעים מכך שיש להם סדרי עדיפויות שונים. כולם מייחסים חשיבות לערכים אלה, אבל כל אחד מסדר את הערכים בצורה שונה.
בתנ"ך ישנם פסוקים רבים הבנויים בתבנית " טוב X מ Y ". מטרת הפסוקים הללו היא להגדיר סדר עדיפויות בין שני מצבים, שבכל אחד מהם יש צד חיובי וצד שלילי, והאדם נדרש לבחור במצב שבו הצד החיובי חזק יותר. הנה כמה דוגמאות:
מידות טובות חשובות יותר מעושר:
- (משלי טז יט): "טוב שפל רוח את עניים מחלק שלל את גאים"- עדיף להשיג פחות רכוש, ובלבד שלא לפגוע במידת הענוה ולא להתדרדר לגאוה ( פירוט ).
- (משלי טז טז): "קנה חכמה מה טוב מחרוץ, וקנות בינה נבחר מכסף"- עדיף להשיג חכמה מאשר להשיג רכוש ( פירוט ).
מידות טובות חשובות יותר ממעמד כלכלי וחברתי:
- (משלי יט כב): "תאות אדם חסדו, וטוב רש מאיש כזב"- עדיף להיות עני שאינו יכול לעזור, מאשר להבטיח עזרה ולא לתת אותה ( פירוט ).
- (משלי כח ו): "טוב רש הולך בתמו, מעקש דרכים והוא עשיר"- עדיף לבחור חברים עניים אך תמימים מחברים עשירים אך עקומים וקשים בהתנהגותם ( פירוט ).
- (משלי יט א): "טוב רש הולך בתמו, מעקש שפתיו והוא כסיל"- עדיף להיות במעמד נמוך ולשמור על שלמות המידות מאשר לדבר דיבורים עקומים וקשים כדי לזכות במעמד גבוה ( פירוט ).
פרנסה חשובה יותר מכבוד:
אך כבוד חשוב יותר מעושר:
אהבה ושלוה חשובות יותר מסעודה דשנה:
- סעודת חולין (למשל סעודה שנותנים לאורחים), (משלי טו יז): "טוב ארחת ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו": עדיף להגיש לאורחים סעודה פשוטה באהבה, מאשר להגיש להם סעודה דשנה ויקרה שהם ירגישו שהכינו אותה בעצבים, ולכן לא ירצו לאכול אותה ( פירוט ).
- קרבנות בבית המקדש, (משלי יז א): "טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב": עדיף להביא קרבן פשוט, מנחת מקמח יבש בלי שמן, ולהביא אותו בשלוה - מאשר למלא את בית המקדש בזבחים, ותוך כדי הקרבתם - לריב זה עם זה ( פירוט ).
שכנות טובה חשובה יותר ממשפחה:
- (משלי כז י): "טוב שכן קרוב מאח רחוק": קשר עם שכנים עשוי להיות חשוב יותר מקשר משפחתי ( פירוט ).
- משלי כא יט: " "טוֹב שֶׁבֶת בְּאֶרֶץ מִדְבָּר, מֵאֵשֶׁת מדונים וָכָעַס" ", משלי כה כד, (משלי כא ט): "טוֹב שבת עַל פִּנַּת גָּג, מֵאֵשֶׁת מדונים וּבֵית חָבֶר"- טוב להיות לבד מאשר להיות עם בת-זוג שאוהבת לריב ( פירוט ).
והאיכות חשובה יותר מהכמות בכל התחומים:
- (משלי טו טז): "טוב מעט ביראת ה', מאוצר רב ומהומה בו": עדיף להשיג מעט, ובלבד שלא לפגוע ביחסים עם ה' ועם הזולת ( פירוט ).
- (משלי טז ח): "טוב מעט בצדקה, מרוב תבואות בלא משפט": עדיף להשיג פחות, ובלבד שלא לפגוע במידת הצדקה ולא לעשות דברים בלא משפט ( פירוט ).
פסוקים נוספים:
- (משלי טז לב): "טוב ארך אפים מגבור, ומשל ברוחו מלכד עיר": עדיף למנות כמנהיג אדם היודע לכבוש את כעסו ומחשבותיו הרעות, מאשר מנהיג בעל ניסיון צבאי עשיר ( פירוט ).
- (משלי כז ה): "טובה תוכחת מגלה מאהבה מסתרת": עדיף לברר ולדעת מה הזולת חושב עלינו, מאשר לחיות באשליות שהוא/היא אוהבים אותנו ( פירוט ).
- (תהלים קיח ח): "טוב לחסות בה' מבטוח באדם; טוב לחסות בה' מבטוח בנדיבים"
- (קהלת ז ח): "טוב אחרית דבר מראשיתו, טוב ארך רוח מגבה רוח": עדיף לחכות בסבלנות לסיומה של משימה, מאשר להתפאר בגבהות-רוח בתחילת הביצוע ( פירוט ).
סדר עדיפויות - נושא מחקר עיקרי של שלמה המלך
עריכהבסוף ספר קהלת, באחד הפסוקים שמסכמים את מפעליו הגדולים של שלמה המלך בתחום החכמה, ישנו משפט שמדבר על איזון:
(קהלת יב ט): "וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם, עוֹד לִמַּד דַּעַת אֶת הָעָם, וְאִזֵּן וְחִקֵּר, תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה"
איזן מלשון "מאזניים" (שניהם מהשורש אזנ): שלמה חקר ושקל את הערכים השונים, כדי למצוא את סדר העדיפויות הנכון ביניהם (ע"פ הרב דוד קליר) . המסקנות שהגיע אליהן מובאות בפסוקים שקראנו למעלה.
מכיוון שסדרי עדיפויות שונים עשויים להביא למסקנות מנוגדות, היה אפשר לצפות שכל אחד יגדיר בצורה ברורה מה הם סדרי העדיפויות שלו; אולם, למרבה הצער, רוב האנשים אינם נוהגים כך; הרבה יותר קל להציג רשימה יפה של ערכים שכולם מסכימים שהם חשובים (כגון: "שלטון החוק", "שלום", "צדק חברתי", "ארץ ישראל"), ולא להתייחס לשאלות 'קטנוניות' בסגנון "מה תעשה אם שניים מתוך הערכים שלך יתנגשו?" או "מה תעשה אם לא יהיה לך תקציב לממש את הכל?"; הרבה יותר קל לקלל את הממשלה על כך שהיא לא מממנת תרופה יקרה לחולי סרטן מסכנים, מאשר לקבוע כללים שיעזרו לנו להחליט - כמה כסף צריך להשקיע בקניית תרופות, וכמה כסף צריך להשקיע במחקר עתידי שימנע מחלות נוספות. הרבה יותר קל לקרוא לכולם לבוא להפגנות למען מטרה מסויימת, מאשר לקבוע כללים שיעזרו לנו להחליט, כמה זמן צריך להשקיע בהפגנות מסוג זה, וכמה זמן צריך להשקיע בהפגנות אחרות, או בפעולות צדקה אחרות, או בטיפול במשפחה.
יש אנשים, שכאשר הם נשאלים לגבי סדר העדיפויות שלהם, הם עונים "אין צורך לקבוע סדרי עדיפויות, כי אין שום סתירה בין הערכים שלנו, כולם טובים, וכל ערך תורם למימושם של הערכים האחרים". אולם גישה זו מנוגדת לפסוקים שקראנו, המלמדים שיש סדר עדיפויות, יש טוב ויש טוב יותר.
אנחנו רק בני אדם; יש לנו זמן מוגבל, כוחות פיסיים מוגבלים וכוחות נפשיים מוגבלים; ולכן, תמיד יהיו התנגשויות בין ערכים, ותמיד נצטרך לבחור. אנשים רבים בימינו מתעלמים מהתנגשויות אלה, כי נוח להם יותר להציג את הערכים שלהם בצורה חדה וברורה, בלי להיכנס לפרטים המעשיים. אולם, מי שרוצה להציג השקפת עולם שיהיה אפשר גם לממש אותה, חייב לרדת לפרטים ולקבוע סדרי עדיפויות ברורים ומנומקים.מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל (הגהה: עופר לביא, יעל) שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2003-03-02.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/lo_kmut