פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


(שמואל א י יא): "וַיְהִי, כָּל יוֹדְעוֹ מֵאִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם, וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה עִם נְבִאִים נִבָּא; וַיֹּאמֶר הָעָם אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ 'מַה זֶּה הָיָה לְבֶן קִישׁ? הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים?!'".

(שמואל א י יב): "וַיַּעַן אִישׁ מִשָּׁם וַיֹּאמֶר 'וּמִי אֲבִיהֶם?!' עַל כֵּן הָיְתָה לְמָשָׁל: 'הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִאִים!'".

מה זה "על כן היתה למשל"? ומה משמעות המשל "הגם שאול בנביאים"?

1. מקובל לפרש, שהמשל מבטא תמיהה. ואכן המשפט נאמר לראשונה בלשון תמיהה "האמנם גם שאול הצטרף לחבורת הנביאים?!". גם האות "הֲ" מנוקדת בניקוד של תמיהה. זהו ניב המביע תמיהה על כך שאדם מצליח להתנבא ללא הכנה מוקדמת: "בבוא אדם למעלה שלא הורגל בה, אמרו עליו במשל 'הגם שאול בנביאים?!'" ( מצודות , וראו בהרחבה בפירוש מלבי"ם) .    יש טוענים שהפתגם משמש גם בלשון ימינו: "פתגם זה מציין אדם שהתחיל לעסוק בדבר שאין הוא בקיא בו או כשרואים אדם במצב חדש שלא היה רגיל בו לפני כן. לדוגמה: כשראינו את המורה לספרות רוקדת בלהקה מפורסמת שאלנו את עצמנו: הגם היא בנביאים?" ( אתר תיק-תק, חט"ב פיינשטיין, רשימת ניבים וביטויים ט ) .

- אולם, לא מצאתי בתנ"ך או בלשון ימינו שמשתמשים בניב זה. בדוגמת המורה לספרות, מסתבר שיגידו עליה בלשון תמיהה "הגם המורה ברקדנים?!" ולא "הגם שאול בנביאים?!".

2. יש מפרשים, שהמשל מבטא זילזול, כמו ב (דברים כח לז): "וְהָיִיתָ לְשַׁמָּה לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר יְנַהֶגְךָ ה' שָׁמָּה",  (מלכים א ט ז): "וְהָיָה יִשְׂרָאֵל לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכָל הָעַמִּים", (דברי הימים ב ז כ): "וְאֶתְּנֶנּוּ לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכָל הָעַמִּים". האם שאול, בן לשבט בנימין המוכה והבזוי עוד מימי הפילגש בגבעה, ראוי בכלל להיות נביא?! (אביאל מעודד) .

3. ולענ"ד, המשל "הגם שאול בנביאים" נאמר בלשון בלשון קריאה, כדברי המפרשים "יש תמיהות שהן קיימות" (רש"י על בראשית יז יז, מצודת דוד על איוב מא א). האות "הֲ" יכולה לשמש גם במשמעות "הרי". ומשמעותו: "כל אחד יכול להיות נביא! הרי גם שאול בנביאים!".

כדי להבין את משמעות המשל בעולם המקרא, יש לבחון את היחס לתופעת הנבואה. כבר בימי המדבר, היה ויכוח בנושא בין משה לבין יהושע. כשאלדד ומידד התנבאו במחנה, יהושע טען שיש לכלוא אותם כי הם פוגעים בסמכותו של משה, אולם משה אמר, (במדבר יא כט): "וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה 'הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי?! וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים, כִּי יִתֵּן ה' אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם!'"( פירוט ). הקשר עם ה' דרך נבואה הוא חופשי וזמין לכל אחד. הנבואה היא לא רכושו הפרטי של אדם אחד או של קבוצת אנשים; כל אדם בעם ה' יכול להיות נביא, אם ה' נותן עליו את רוחו.

אמנם, כשבני ישראל התבססו בארץ, הקשר שלהם עם ה' נחלש, עד שבימי עלי הכהן נאמר, ב (שמואל א ג א): "וּדְבַר ה' הָיָה יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין חָזוֹן נִפְרָץ"( פירוט ). לפי הפירוש המקובל, הכוונה שלא היו אנשים רבים שראו חזונות נבואיים, עד שבא שמואל הנביא וחידש את ערוץ התקשורת הנבואי בין האדם לבין ה'.  אולם גם בימי שמואל, הנבואה היתה מצומצמת למספר קטן של נביאים, תלמידי שמואל, שהקדישו את ימיהם להתעלות ברוחניות עד שזכו לנבואה. 

ההתנבאות הפתאומית של שאול עוררה הפתעה בתחילתה, עד שאנשים תמהו ושאלו: "הֲ[אמנם] גַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים?!'", והרי הוא לא שייך למשפחה של נביאים או לחוג של מתנבאים! ואז בא אדם וענה לשאלה בשאלה: "וּמִי אֲבִיהֶם?!", הרי גם הנביאים הקודמים לא היו בנים של נביאים: "מה תימה לך בדבר? מי אביהם של נביאים? וכי נבואה ירושה היא?!" ( רש"י ) .   מכאן, שהנבואה אינה נחלתה של עדה מסויימת אלא זמינה לכל אדם בישראל. המסקנה הזאת סוכמה במשל (דבר-חכמה) שאומר בלשון קריאה: "הֲ[רי] גַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים!'". ראיה לכך שכל אדם יכול להיות נביא. כמו בחזון העתיק של משה "וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים!".

הקבלותעריכה

המשל נזכר גם בהמשך הספר, (שמואל א יט כד): "וַיִּפְשַׁט גַּם הוּא בְּגָדָיו, וַיִּתְנַבֵּא גַם הוּא לִפְנֵי שְׁמוּאֵל, וַיִּפֹּל עָרֹם כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלָּיְלָה; עַל כֵּן יֹאמְרוּ 'הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִם! '"( פירוט ).

שם, שאול כבר היה מלך. הוא רדף אחרי דוד כי חשד בו שהוא מורד במלכות. אבל כשהגיע לפני שמואל, הוא נזכר בפגישה הראשונה שלו עם שמואל, כשהיה נער צנוע. הוא נזכר באותות שקיבל משמואל, שהביאו אותו לנבואה. הוא פשט מעליו את בגדי המלוכה, וחזר להתנבא כמו בימי נעוריו.

הפתגם "הגם שאול בנביאים" נטען כאן במשמעות נוספת. לאורך כל התנ"ך ישנו מתח בין המלכים לבין הנביאים המותחים עליהם ביקורת. גם שאול עצמו התעמת עם שמואל פעמיים (שמואל א יד, טו) . והנה, במקרה הזה, הנבואה ניצחה. אפילו שאול המלך הצטרף לחוג הנביאים והתנבא עמם.   לא רק כל אדם מישראל יכול להיות נביא - אפילו מלך ישראל יכול להיות נביא! "הֲ[רי] גַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים!'".

עוד "תמיהות שהן קיימות"עריכה

(שמואל א ב כז): "וַיָּבֹא אִישׁ אֱלֹהִים אֶל עֵלִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר ה' הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם לְבֵית פַּרְעֹה"

(שמואל ב טו כז): "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל צָדוֹק הַכֹּהֵן הֲרוֹאֶה אַתָּה שֻׁבָה הָעִיר בְּשָׁלוֹם וַאֲחִימַעַץ בִּנְךָ וִיהוֹנָתָן בֶּן אֶבְיָתָר שְׁנֵי בְנֵיכֶם אִתְּכֶם"

(איוב מא א): "הֵן תֹּחַלְתּוֹ נִכְזָבָה הֲגַם אֶל מַרְאָיו יֻטָל"(מצודות) .

ואולי גם (בראשית טז יג): "הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי"( פירוט ).


תגובותעריכה

שמואל א י יב: "וַיַּעַן אִישׁ מִשָּׁם וַיֹּאמֶר וּמִי אֲבִיהֶם עַל כֵּן הָיְתָה לְמָשָׁל הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִאִים"

שמואל א י יב: "וַיַּעַן אִישׁ מִשָּׁם וַיֹּאמֶר וּמִי אֲבִיהֶם הלא אלה בני-ישראל וישראל אביהם נביא

-- Daian Moshe, 2016-01-31 04:36:25

הבן יקיר לי אפרים - ה' השאלה, אבל לא בלשון תמיהה. הוא אכן בן יקיר לי

-- רפאל מיוחס, 2017-06-06 03:13:33

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2016-03-20.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/jmuela/ja-10-1112