ביאור:דברים א יז
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
לא תכירו פנים במשפט
עריכהאחרי שמשה רבנו מינה שופטים, הוא נתן להם הנחיות:
(דברים א יז): "לא תכירו פנים במשפט, כקטן כגדל תשמעון; לא תגורו מפני איש, כי המשפט לאלהים הוא; והדבר אשר יקשה מכם, תקרבון אלי ושמעתיו"
לא תכירו פנים במשפט, כקטן כגדול תשמעון
עריכההשופטים צריכים שלא להכיר את פניהם של הצדדים הנשפטים.
הטוב ביותר הוא לבחור שופטים שאינם מכירים אף אחד מהצדדים: " "אסור לדיין לדון למי שהוא אוהבו, אף על פי שאינו שושבינו ולא ריעו אשר כנפשו; ולא למי ששונאהו, אף על פי שאינו אויב לו ולא מבקש רעתו. אלא צריך שיהיו שני בעלי דינין שווין בעיני הדיין, ובליבו. ואם לא היה מכיר את אחד מהם, ולא מעשיו - אין לך דין צדק כמוהו . וכל שני תלמידי חכמים ששונאים זה את זה--אסורין לישב בדין זה עם זה, שדבר זה גורם ליציאת המשפט מעוקל: מפני השנאה שביניהן, דעת כל אחד מהן נוטה לסתור דברי חברו." " (רמב"ם, הלכות סנהדרין כג ז ) .
אם זה בלתי אפשרי, השופטים צריכים להשתדל להתנהג כאילו אינם מכירים את הצדדים, כלומר, לא לתת עדיפות לצד שהם מכירים (ראו הכיר פנים = הפלה לטובה או לרעה אדם שפניו מוכרים ). בפרט, אין להתייחס לאדם שפניו מוכרות באופן שונה מאשר לאדם שפניו אינן מוכרות; ואין הכוונה רק לפסק הדין אלא גם להליך המשפטי, כמו שמפורש בהמשך "כקטן כגדל תשמעון" - יש לשמוע את הקטן בדיוק כמו ששומעים את הגדול, ואין לתת לגדול זכות מיוחדת ל"שימוע".
האיסור "לא תכירו פנים במשפט" מתייחס גם לועדה שממנה את השופטים, שחייבת למנות שופטים משיקולים ענייניים ולא על-פי קשרים אישיים: " "שמא תאמר 'איש פלוני נאה אושיבנו דיין', 'איש פלוני קרובי אושיבנו דיין', 'איש פלוני יודע בכל לשון אושיבנו דיין'; ונמצא מזכה את החייב ומחייב את הזכאי - לא מפני שהוא רשע, אלא מפני שאינו יודע; לכך נאמר לא תכירו פנים במשפט." " (רמב"ם, הלכות סנהדרין ג ז ) .
הנביא ישעיהו הוכיח את השופטים בתקופתו על כך שלא קיימו מצוה זו, ואף הפכו את הכרת הפנים לנורמה מקובלת: "הכרת פניהם ענתה בם, וחטאתם כסדום הגידו לא כיחדו..." ( פירוט ).
רמז
עריכהבמפגשים חברתיים עושים לפעמים פעילויות להיכרות, אבל כשהפעילות לא מתוכננת כמו שצריך, כל חבר אומר משפט אחד בקושי, ואי-אפשר ככה להכיר אותו ממש. העובדה הזאת נרמזה כבר בתורה, בדברים א יז: "לא תכירו פנים - במשפט"... (ע"פ אבי פריש, נח"ת) .
לא תגורו מפני איש, כי המשפט לאלהים הוא
עריכהאסור לשופטים לעוות את הדין מפני שהם פוחדים מפגיעתו של אחד הצדדים, ואסור להם אפילו לפרוש מהמשפט (כשהם כבר יודעים את פסק הדין) מסיבה זו: " "שניים שבאו לפניך לדין, אחד רך ואחד קשה: עד שלא תשמע את דבריהם, או משתשמע את דבריהם ואין אתה יודע להיכן הדין נוטה, אתה רשאי לומר להם 'איני נזקק לכם', שמא יתחייב החזק, ונמצא רודף אחר הדיין. אבל משתשמע את דבריהם, ותדע להיכן הדין נוטה - אין אתה רשאי לומר 'איני נזקק לכם', שנאמר לא תגורו מפני איש : שלא תאמר 'איש פלוני רשע הוא, שמא יהרוג את בניי, שמא ידליק את גדישיי, שמא יקצוץ נטיעותיי'. ואם היה ממונה לרבים, חייב להיזקק להם." " (רמב"ם, הלכות סנהדרין כב א-ב ) .
לא רק השופטים אלא גם התלמידים הנוכחים בשעת הדיון חייבים להיות אמיצים, ולא לשתוק אם יש להם טענה חשובה; אסור להם לפחד לא מבעלי הדין ולא מהשופט: " "וכן תלמיד שהיה יושב לפני רבו, וראה זכות לעני וחובה לעשיר - אם שתק, הרי זה עובר משום לא תגורו מפני איש , ועל מדבר שקר תרחק ." " (רמב"ם, הלכות סנהדרין כב ג ) .
ראו גם:
והדבר אשר יקשה מכם - תקריבון אליי ושמעתיו
עריכהראו:
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-09-01.
הקטגוריות נמצאות ב: לא תכירו פנים במשפט
קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-01-17