פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

האם עונשו של משה נגרם לו לא בעטיה של פרשת מי-מריבה, כי אם דווקא בעטיה של פרשת המרגלים?

1. דעה אחת אומרת שאף כתובנו דן למעשה בפרשת מי-מריבה, והוא נאמר כאן כמאמר מוסגר, בחינת: ראו מה גרמתם לעצמכם, או ראו מה גורמים חטאים?!

2. בדעת מקרא מסבירים שמשה ראה שנתכרכמו פני העם כשהודיע להם כשסיפר להם שבגלל חטא המרגלים דור שלם לא זבה להכנס לארץ, וכדי לעודד אותם הוא אומר להם שגם הוא חטא (במי מריבה) ולא יכנס לארץ.

3. פרשנים אחרים, ובראשם ר"י אברבנאל, שאכן חטא משה בפרשת המרגלים. והרי דבריו תוך כדי השמטות:

"ואמנם חטא משה רבנו עליו השלום, כי כאשר שאלו ישראל (לשלוח) המרגלים, לא אמרו כי אם 'וישיבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן'. והא-ל יתברך לא אמר גם כן כי אם 'שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען' וגו', והנה אדוננו משה הוסיף בשליחות דברים הרבה - כי צוה אותם שיראו 'את העם היושב עליה החזק הוא הרפה, המעט הוא אם רב. ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה אם רעה... היש בה עץ אם אין, ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים'.
והשאלות האלה ששאלו מאתם אין ספק שהיו לכוונה טובה, לשמח את ישראל בבשורות טובות, אבל נמשך מהם מה שנמשך... ולפי שמשה אדוננו צוה בדברים האלה, מה שישראל לא שאלו ולא צוהו הא-ל... ראה הש"י היות משה רבנו ע"ה סבה בזה המקרה, ושהיה מהצדק והדין הישר, שגם הוא, שסבב זה, לא יבא שמה, כי שגגת למוד עולה זדון".

ואם תשאל, משום מה לא ציינה התורה גם בס' במדבר את חטאו ואת עונשו של משה בהקשר פרשת המרגלים - ישיב לך ר"י אברבנאל:

"ולפי שישראל חטא במזיד, והוא ע"ה חטא בשוגג ובכוונה טובה, רצה הש"י לחוס על כבוד משה, ולא תהיה גזרתו בתוך גזרת העם בפרשת שלח לך אנשים. והאריך עליו אפו כמו שהאריך בזה האופן לאהרן על מעשה העגל עד פרשת מי-מריבה המפורשת בחוקת".

ולר"י אברבנאל גם הוכחה נוספת לצדקת פירושו:

"כשגזר הש"י על דור המדבר שלא יבאו לארץ כנען... לא הוציא מהם כי אם יהושע וכלב... לא משה ואהרן. לפי שכבר היה נגזר לעיניו יתברך עליהם שימותו, ולולא זה תהיה השבועה שלא כדין".

בעל "אור החיים" הקדוש מוסיף:

ואם תאמר, הלא רואני שמיתת משה היתה על מי-מריבה, כבר כתבתי שם, שאם משה היה מקדש שמו יתברך, היו ישראל חוזרים לטהרתם שהיו בו קודם חטא המרגלים... והיה ה' מתיר שבועתו והיה נכנס לארץ ובונה בית-המקדש, מכון לשבתו עולמים".

ואלו בעל "תוכחת משה בעניני המרגלים" שנדפס בחומש "רב פנינים" מדייק ומבחין בשם הילקוט, כי גזירת משה הייתה כפולה: (א) שלא יכניס את העם לארץ-ישראל כמלך; (ב) וגם שלא יכנס לארץ-ישראל לדור שם כהדיוט. הגזירה הראשונה הייתה בשביל המרגלים, כי גם הוא (משה) היה הגרמא בנזקין, מחמת שהוסיף על דברי העם פרטים רבים (כפירושו של ר"י אברבנאל - י' ק')... ובעוון מי-מריבה נגזרה עליו הגזירה השניה, שלא לבוא לארץ-ישראל כלל, אף כהדיוט לא...",

וזו גם דעתו של "בעל הטורים" המוצא שדבר זה אף רמוז בכתוב "איש באנשים האלה" (דברים א, לה) - סופי-תיבות משה, שגם הוא בכלל השבועה. והוא מוסיף:

"'באנשים' - ג' (כלומר המלה "באנשים" נזכרת שלוש פעמים במקרא). דין (= כאן), ואידך 'ויחלו באנשים הזקנים' (יחזקאל ט, ו) ו'זקן בא באנשים' (שמואל א' יז, יב). מלמד שהיתה הגזירה אף על משה ואהרן...".

הרב יהודה קיל באתר דעת