הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בהלה = מהירות, הפתעה, פחד, שיתוק

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: בהל

ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: בהל

השורש בהל מופיע בתנ"ך בכמה משמעויות:

1. מהירות ודחיפות

(דברי הימים ב כו כ): "ויפן אליו עזריהו כהן הראש וכל הכהנים והנה הוא מצרע במצחו, ויבהלוהו משם, וגם הוא נדחף לצאת כי נגעו ה'"= דחפו והוציאו אותו במהירות.
(דברי הימים ב לה כא): "וישלח אליו מלאכים לאמר 'מה לי ולך מלך יהודה? לא עליך אתה היום כי אל בית מלחמתי, ואלהים אמר לבהלני ! חדל לך מאלהים אשר עמי ואל ישחיתך!'"= 'ה' החליט שאני צריך ללכת למלחמה בדחיפות, אין לי זמן לחשוב ולפעול בשיקול דעת, ואם תצא לקראתי ייתכן שאפגע בך למרות שאין לי שום דבר נגדך'.
(משלי כ כא): "נחלה מבחלת בראשנה, ואחריתה לא תברך"(קרי מבוהלת ) = נחלה שמגיעה במהירות ופתאומיות ( פירוט ).

(קהלת ה א): "אל תבהל על פיך, ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים..."= אל תדבר בדחיפות, במהירות ובלי לחשוב.
(קהלת ז ט): "אל תבהל ברוחך לכעוס, כי כעס בחיק כסילים ינוח" = אל תכעס בדחיפות, במהירות ובלי לחשוב.
(אסתר ב ט): "... ויבהל את תמרוקיה ואת מנותה לתת לה..."= הסריס הביא לאסתר את תמרוקיה ומנותיה בדחיפות, מעבר לחשבונות הרגילים.
(אסתר ו יד): "עודם מדברים עמו וסריסי המלך הגיעו, ויבהלו להביא את המן אל המשתה אשר עשתה אסתר"= הביאו אותו בדחיפות, הוא לא הספיק לחשוב ולהתנגד.
(אסתר ח יד): "הרצים רכבי הרכש האחשתרנים יצאו מבהלים ודחופים בדבר המלך, והדת נתנה בשושן הבירה"
(דניאל ב כה): "אדין אריוך בהתבהלה הנעל לדניאל קדם מלכא..."= אריוך הביא את דניאל בדחיפות, כדי לשמוע אם הוא יכול לפתור את החלום הקטלני של המלך.

2. שיתוק וחוסר-אונים

(ישעיהו סה כג): "לא ייגעו לריק ולא ילדו לבהלה , כי זרע ברוכי ה' המה וצאצאיהם אתם"= לא יתאמצו מאמץ חסר-תועלת, ולא ילדו ילדים שיחיו חיים חסרי-תועלת של שיתוק וחוסר-אונים.
(תהלים ו ג): "חנני ה' כי אמלל אני, רפאני ה' כי נבהלו עצמי"= איברי גופי משותקים מהמחלה.
(איוב ד ה): "כי עתה תבוא אליך ותלא, תגע עדיך ותבהל"= כל חייך חיזקת אנשים אחרים שנמצאים בצרה, וכשהצרה פוגעת בך, אתה מתעייף ומשותק ואין לך כוח לחזק את עצמך?!

3. פחד

(שמות טו טו): "אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד , נמגו כל ישבי כנען" = התמלאו פחד כששמעו על קריעת ים סוף.
(דברי הימים ב לב יח): "ויקראו בקול גדול יהודית על עם ירושלם אשר על החומה ליראם ולבהלם למען ילכדו את העיר"

הקשר בין המשמעויות

1. ייתכן שהמשמעות המקורית היא מהירות; משמעות משנית היא הפתעה , כי כשאירועים קורים מהר אנחנו מופתעים; וממשמעות זאת נובעות שתי המשמעויות של פחד ושיתוק, כי הפתעה גורמת במקרים רבים לפחד ולשיתוק. ואכן, בפסוקים רבים השורש בהל מציין הפתעה הגורמת לפחד ושיתוק:

(בראשית מה ג): "... ולא יכלו אחיו לענות אתו, כי נבהלו מפניו"= הופתעו מהבשורה על כך שיוסף הוא המשנה למלך מצרים, פחדו ולא יכלו לדבר.
(ויקרא כו טז): "... והפקדתי עליכם בהלה , את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש..."= מחלות קשות, פתאומיות ומפחידות, וגם משתקות.
(שופטים כ מא): "ואיש ישראל הפך, ויבהל איש בנימן כי ראה כי נגעה עליו הרעה"= הופתעו והתמלאו פחד כשגילו שהנרדפים הופכים את כיוון תנועתם ומתחילים לרדוף אחריהם, ולא יכלו להגיב.

(שמואל א כח כא): "ותבוא האשה אל שאול, ותרא כי נבהל מאד, ותאמר אליו..."= בעלת האוב ראתה ששאול מופתע, פוחד וגם משותק מהבשורה על מותו בקרב, לקחה יוזמה והציעה לו לאכול.

(שמואל ב ד א): "וישמע בן שאול כי מת אבנר בחברון וירפו ידיו, וכל ישראל נבהלו"= הופתעו והתמלאו פחד כששמעו על מות אבנר, ולא יכלו להגיב.

2. ייתכן שהמשמעות המקורית היא שיתוק : כשאדם פועל במהירות ובדחיפות, המוח שלו משותק, הוא לא מסוגל לחשוב ולתכנן אלא רק נסחף בשטף המרוצה והפעילות. ומעניין שגם השורש דחף (שממנו המילה דחוף בלשון ימינו) דומה באותיותיו לשורש פחד , ושניהם דומים במשמעותם לשורש בהל (וגם המילה בהול בלשון ימינו דומה במשמעותה למילה דחוף).

3. וייתכן שהמשמעות המקורית היא פחד : כשהאדם פוחד הוא עשוי להגיב בשתי דרכים קיצוניות: שיתוק וחוסר אונים, או מהירות וחיפזון.

פסוקים שבהם כמה משמעויות אפשריות

(תהלים מח ו): "המה ראו כן תמהו, נבהלו , נחפזו"= ייתכן ש"נבהלו" ו"נחפזו" הן מילים נרדפות - פעלו במהירות ובחיפזון מרוב פחד; וייתכן שהן מתארות שתי תגובות שונות לפחד - שיתוק ואחריו חיפזון.
(משלי כח כב): "נבהל להון איש רע עין, ולא ידע כי חסר יבאנו"= ממהר להשיג הרבה הון, או: מרוב שהוא פוחד שהונו יאבד הוא משותק ואינו משתף פעולה עם אחרים ( פירוט ).

ראו גם: חרדה = פחד הגורם לתנועה מהירה .

פסוקים נוספים

(ישעיהו יג ח): "ונבהלו צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו פני להבים פניהם"
(ישעיהו כא ג): "על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות"
(ירמיהו טו ח): "עצמו לי אלמנתו מחול ימים הבאתי להם על אם בחור שדד בצהרים הפלתי עליה פתאם עיר ובהלות"
(ירמיהו נא לב): "והמעברות נתפשו ואת האגמים שרפו באש ואנשי המלחמה נבהלו"
(יחזקאל ז כז): "המלך יתאבל ונשיא ילבש שממה וידי עם הארץ תבהלנה מדרכם אעשה אותם ובמשפטיהם אשפטם וידעו כי אני ה'"
(יחזקאל כו יח): "עתה יחרדו האין יום מפלתך, ונבהלו האיים אשר בים מצאתך"
(צפניה א יח): "... כי כלה אך נבהלה יעשה את כל ישבי הארץ"
(תהלים ב ה): "אז ידבר אלימו באפו, ובחרונו יבהלמו"
(תהלים ו ד): "ונפשי נבהלה מאד ואת ה' עד מתי"
(תהלים ו יא): "יבשו ויבהלו מאד כל איבי, ישבו יבשו רגע"
(תהלים ל ח): "ה' ברצונך העמדתה להררי עז, הסתרת פניך הייתי נבהל"
(תהלים עח לג): "ויכל בהבל ימיהם, ושנותם בבהלה"
(תהלים פג טז): "כן תרדפם בסערך, ובסופתך תבהלם"
(תהלים פג יח): "יבשו ויבהלו עדי עד, ויחפרו ויאבדו"
(תהלים צ ז): "כי כלינו באפך, ובחמתך נבהלנו"
(תהלים קד כט): "תסתיר פניך יבהלון , תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון"
(איוב כא ו): "ואם זכרתי ונבהלתי, ואחז בשרי פלצות"
(איוב כב י): "על כן סביבותיך פחים, ויבהלך פחד פתאם"
(איוב כג טו): "על כן מפניו אבהל, אתבונן ואפחד ממנו"
(קהלת ח ג): "אל תבהל מפניו תלך, אל תעמד בדבר רע כי כל אשר יחפץ יעשה"
(דניאל ג כד): "אדין נבוכדנצר מלכא תוה וקם בהתבהלה ענה ואמר להדברוהי הלא גברין תלתא רמינא לגוא נורא מכפתין ענין ואמרין למלכא יציבא מלכא"
(דניאל ד ב): "חלם חזית וידחלנני, והרהרין על משכבי, וחזוי ראשי יבהלנני"
(דניאל ד טז): "אדין דניאל די שמה בלטשאצר אשתומם כשעה חדה ורעינהי יבהלנה ענה מלכא ואמר בלטשאצר חלמא ופשרא אל יבהלך ענה בלטשאצר ואמר מראי חלמא לשנאיך ופשרה לעריך"
(דניאל ה ו): "אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן"
(דניאל ה ט): "אדין מלכא בלשאצר שגיא מתבהל וזיוהי שנין עלוהי ורברבנוהי משתבשין"
(דניאל ה י): "מלכתא לקבל מלי מלכא ורברבנוהי לבית משתיא עללת ענת מלכתא ואמרת מלכא לעלמין חיי אל יבהלוך רעיונך וזיויך אל ישתנו"
(דניאל ו כ): "באדין מלכא בשפרפרא יקום בנגהא ובהתבהלה לגבא די אריותא אזל"
(דניאל ז טו): "אתכרית רוחי אנה דניאל בגוא נדנה וחזוי ראשי יבהלנני"
(דניאל ז כח): "עד כה סופא די מלתא אנה דניאל שגיא רעיוני יבהלנני וזיוי ישתנון עלי ומלתא בלבי נטרת"
(דניאל יא מד): "ושמעות יבהלהו ממזרח ומצפון ויצא בחמא גדלה להשמיד ולהחרים רבים"

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-05-18.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:בהלה - מהירות, הפתעה, פחד, שיתוק

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/bhl