ביאור:אי אפשר לחנך לצים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




הגישה החינוכית העיקרית היא, לנסות לחנך כל ילד - לא להתייאש מאף אחד ולא להזניח אף אחד.

אך לגישה זו יש יוצא-מן-הכלל אחד - הלֵץ. הלץ הוא הציניקן, הלעגן - הוא לועג לכל דברי החכמה שמנסים ללמד אותו, הוא לועג גם לתלמידים האחרים ומסתכסך איתם, וכך הוא מונע מהאחרים את האפשרות ללמוד.

כמה פסוקים בספר משלי מלמדים, שאין טעם לנסות ללמד את הלֵץ דברי חכמה, וזה אף עלול לגרום נזק:

  • אין טעם לייסר את הלץ או להוכיח אותו, כי זה יגרום לשנאה ולקלון (משלי ט ז-ח): "יוסר לץ לוקח לו קלון, ומוכיח לרשע - מומו. אל תוכח לץ פן ישנאך..." ( פירוט ).
  •   צריך לגרש את הלץ מבית המדרש, כדי למנוע את השנאה ואת הקלון  (משלי כב י): "גרש לץ , ויצא מדון, וישבת דין וקלון" ( פירוט ).
  • ולכן, גם כאשר הלץ רוצה ללמוד חכמה - הוא לא מוצא מי שיסכים ללמד אותו  (משלי יד ו): "בקש לץ חכמה ואין , ודעת לנבון נקל" ( פירוט ). 
  • המקרה היחיד שבו צריך לייסר את הלץ הוא, כאשר יש פתיים שעלולים לשמוע את דבריו ולהתפתות ללכת בדרכו. זה כמובן לא יחזיר את הלץ למוטב, וזה גם עלול להביא קלון על מי שמייסר אותו, אך זה חיוני כדי להציל את הפתיים (משלי יט כה): "לץ תכה ופתי יערים, והוכח לנבון יבין דעת..." ( פירוט ).
  • אפילו אביו של הלץ התייאש ממנו ואינו מנסה לגעור בו (משלי יג א): "בן חכם מוסר אב, ולץ לא שמע גערה" ( פירוט ).
  •  גם החכמה, המנסה לשכנע את הפתיים לבוא ולשמוע בקולה, לא מנסה לפנות ישירות אל הלצים (בגוף שני); היא רק פונה אל הפתיים ומנסה להזהיר אותם מחברתם של הלצים (משלי א כב): "עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי, וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם , וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת"( פירוט ).
  • ראו גם: עז בארון הקודש - על לץ שהשתנה לטובה אחרי שהחליטו לגרשו מבית המדרש .

תגובות עריכה

מאת: יהודה

קשה לקבל את דבריך כפשוטם--

האם אתה מכיר אב שאינו רוצה לחנך בן לץ

האם לא נתקלת במקרים של לץ ששינה דרכו בשל

התערבות חינוכית

ייתכן ולפי דעתך צריך לבטל את מערכת החינוך של

היום(לך תבדוק כמה "לצים" יש שם)

אולי זה עניין של לץ בגיל מסוים

מאת: אראל
אולי "לץ" הוא לא כל אדם שלועג מדי פעם, כמנהגם של ילדים, אלא רק אדם שלעג וזלזול באחרים היא התכונה העיקרית שלו, וכל הניסיונות לתקן תכונה זו כשלו.
באופן כללי, ברור שצריך לעשות כל מאמץ כדי להשאיר כל תלמיד במערכת החינוך, אבל צריך להתחשב גם בתלמידים האחרים, לפעמים עדיף לוותר על תלמיד אחד כדי שלא לגרום נזק לאחרים.
מאת: יהודה
לגבי זריקת תלמיד מבית הספר -הנושא אולי לא
תנכי אלא חינוכי ועולה רבות
בכל פורום הקשור במערכת החינוכית-
המחלוקת בעניין רב( בעיקר מה יקרה עם הילד
שזרקנו)-
הגישה הפסיכולוגית של אדלר טוענת טענה מעניינת:
ברגע שזרקת ילד מפריע מכתתו- ילד אחר יתפוס את מקום המפריען


מקורות עריכה

על-פי מאמר של אראל (הגהה: יעל) שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2002-12-07.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/lcim