ביאור:משלי כב כט

משלי כב כט: "חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ - לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב, בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים."

תרגום מצודות: כאשר חזית (תראה) איש מהיר וזריז במלאכתו, דע כי סופו יעמוד לפני מלכים לשמשם, ולא יבא למדה זו לעמוד ולשמש לפני חשוכים (שפלים ופחותים).

תרגום ויקיטקסט: אם חזית (ראית) איש מהיר, זריז חרוץ ומוכשר במלאכתו (במקצוע שלו) - המלץ עליו למלך, ראוי שהאיש הזה יתייצב בתפקיד ציבורי בכיר לפני מלכים, ולא יישאר בחשכת האלמוניות.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כב כט.

דקויות

מה זה חשוכים?

לפי ההקשר, חשוכים הם ניגוד של מלכים. מה הקשר בין חושך לבין "ההיפך ממלוכה"?

1. "כמו שנקראים השרים "חורים", מלשון חיוור ולובן, כן יקראו הפחותים חשוכים, מלשון חושך ושחרות" (מצודת ציון).

2. חשוכים הם אנשים קודרים, קשי-יום (רלב"ג). אנשים העובדים בעבודות קשות ומלוכלכות. "אם תהיה מהיר במלאכתך", אומר החכם לתלמידו, "תזכה לעמוד לפני המלך ולא תצטרך לעבוד קשה".

3. ולענ"ד, החושך הוא משל לאלמוניוּת. על אנשים מפורסמים, אומרים שהם נמצאים "באור הזרקורים"; ולכן אנשים אלמוניים, שאף אחד לא שמע עליהם, נקראים "חשוכים".

מהי ההנחיה המעשית מהפסוק?

1. לפי רוב המפרשים, מטרת הפסוק "לשבח תכונת הזריזות ולהרחיק העצלה... כשראית איש מהיר וזריז במלאכתו, תמצא שכבר יתיצב לפני המלכים והגדולים, כי הם יקרבוהו אליהם מצד זריזותו, ולא יתיצב לפני הקשי יום והקודרים... באר בזה, שזריזותו תעלה אותו לגדולה ותשמרהו מהעוני והדלות, כאמרם: שתין שנין הוה כפנא ואבבא דאומנא לא חליף" (רלב"ג).

כך בעולם החומר, וכך גם בעולם הרוח: "מלאכתו העיקרית של כל איש ואיש בעולם הזה... להשלים את התיקון המוטל עליו... כשהשלים את תיקונו כראוי, נכנס מייד בתוך הקדושה, וזוכה להתייצב לפני דרגין קדישין שהם סוד המלכים... ואם חטא באיזה דבר כשהיה אצל החיצונים, הכל מחול לו, מאחר שהשלים את התיקון המוטל עליו" (רמ"ד ואלי).

2. המילה חזית - ראית - רומזת להנחיה אחרת. המילה חזית מלמדת, שאנחנו צריכים לשים לב לתכונותיהם של בני אדם שאנחנו פוגשים; אם אנחנו רואים, שהאיש שפגשנו הוא מהיר במלאכתו, כלומר זריז ומוכשר בתחום שהוא עוסק בו, יש להתייחס אליו בהתאם:

לפני מלכים יתייצב - יש לעודד ולדחוף אותו כך שיגיע ויתייצב לפני המלך - התפקיד הבכיר ביותר שאדם באותה תקופה יכל לשאוף אליו; תפקיד שבו יוכל לממש את כשרונותיו במידה הרבה ביותר, ויחד עם זה גם לתרום לממלכה.

בל יתייצב לפני חשוכים - גם אם האיש המהיר אינו מגיע להתייצב לפני המלך, יש להשתדל שלא יישאר בחשכת האלמוניות, אלא ייצא לאור ויתפרסם ברבים. כשאנשים מוכשרים מתפרסמים, הדבר מעודד אנשים אחרים בעלי כישרון דומה לפתח את הכישרון שלהם, וכך הציבור כולו מרוויח. מכאן:

א. אם יש לכם חברים מוכשרים ומהירים במלאכתם - אל תתעלמו מהם ואל תניחו להם לבזבז את הכשרונות! תנו להם טפיחה על השכם, שתעודד אותם לפתח את הכישרונות עד שיגיעו לרמה שתאפשר להם להתייצב לפני מלכים.

ב. אם אתם מעסיקים המחפשים עובדים חדשים, ואתם מראיינים אדם שהוא "טוב מדי" (over-qualified) - אל תמהרו לקבל אותו לעבודה, תנו לו הזדמנות להגיע למשרה טובה יותר שתועיל יותר לציבור, לפני מלכים יתייצב. אם יעבוד אצלכם, הוא בסופו של דבר ירגיש מבוזבז ולא ימלא את תפקידו כראוי, בל יתייצב לפני חשוכים.

ג. דרך מקורית לקיים פסוק זה בימינו היא התוכנית "כוכב נולד", ותוכניות דומות בתחומים אחרים, אשר מעודדות אנשים בעלי כשרונות מיוחדים לצאת מחשכת האלמוניות ולממש את הכישרון שלהם במלואו.

הקבלות

חכמי המדרש קישרו את הפסוק לכמה דמויות מקראיות:

1. יוסף היה מהיר לעשות את מלאכתו בבית פוטיפר, (בראשית לט יא): "וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת", וזכה להתייצב לפני פרעה מלך מצרים: "כל שהוא משמש את רבו כראוי, הוא יוצא לחירות. מנין אנו למדין? מיוסף, על ידי ששמש את רבו כהוגן, יצא לחירות. לפיכך, לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב זה פרעה... בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים זה פוטיפר, שהחשיך הקדוש ברוך הוא את עיניו וסירסו" (רבי פינחס בשם רבי שמואל בר אבא, שיר השירים רבה א א א).

2. משה היה מהיר לעשות את מלאכת המשכן, "לפיכך לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב, זה פרעה, שנאמר (שמות ח): "השכם בבקר והתיצב לפני פרעה". בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים, זה יתרו. אמר רבי נחמיה עשית קודש חול! אלא לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב, זה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. שנאמר (שם לד) "ויהי שם עם ה' ארבעים יום". בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים זה פרעה, שנאמר (שם י) "ויהי חשך אפלה וגו'":" (שם ב).

3. שלמה המלך היה מהיר במלאכת בית המקדש, "לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב - לפני מלכי תורה יתיצב, בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים - אלו חבורה של רשעים. אמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שנמנו וגמרו שלושה מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא. בקשו לצרף שלמה עמהם. יצתה בת קול ואמרה (תהלים קה, טו): "אל תגעו במשיחי"..." (שם ה), "מי שהקדים ביתי לביתו, ולא עוד אלא שביתי בנה בשבע שנים וביתו בנה בשלש עשרה שנה - לפני מלכים יתיצב (כלומר, יהיה לו חלק לעולם הבא), בל יתיצב לפני חשוכים" (בבלי סנהדרין קד:); וראו גם מדרש משלי ופירוש רמ"ד ואלי על הפסוק.

4. הצדיקים "עוסקין במלאכתו של הקדוש ברוך הוא. לפיכך לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב, שמתיצבים בתורה. שנאמר (משלי ח): "בי מלכים ימלוכו". בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים אלו הרשעים. שנאמר (ישעיה כט): "והיה במחשך מעשיהם". וכתיב (תהילים לה): "יהי דרכם חשך וחלקלקות" (שם ג).

5. רבי חנינא: "אמרו פעם אחת ראה אנשי עירו מעלים עולות ושלמים, אמר כולם מעלים שלמים לירושלים ואני איני מעלה כלום מה אעשה מיד יצא למדברה של עירו בחורבה של עירו ומצא שם אבן אחת יצא וסידקה וסתתה וכרכמה אמר הרי עלי להעלותה לירושלים בקש לשכור לו פועלים אמר להם מעלים לי אתם את האבן הזאת לירושלים אמר לו תן לנו שכרנו מאה זהובים ואנו מעלים לך את אבנך לירושלים. אמר להם וכי מנין לי מאה זהובים או חמישים לתת לכם ולא מצא לשעה מיד הלכו להם. מיד זימן לו הקדוש ברוך הוא חמישה מלאכים בדמות בני אדם אמרו לו רבי תן לנו חמישה סלעים ואנו מעלים אבנך לירושלים ובלבד שתתן ידך עמנו ונתן ידו עמהם ונמצאו עומדין בירושלים בקש ליתן להם שכרם ולא מצאן בא המעשה ללשכת הגזית אמרו לו דומה רבנו שמלאכי השרת העלו לך את האבן לירושלים מיד נתן לחכמים אותו השכר שהשכיר עם המלאכים:" (שם ד).

6. אולם המילה מהיר רומזת, לדעתי, למלאכה מסוג מיוחד - מלאכת הכתיבה, (תהלים מה ב): "רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב, אֹמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר", (עזרא ז ו): "הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל, וְהוּא סֹפֵר מָהִיר בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר נָתַן ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (דעת מקרא). לפי זה, מטרת הפסוק היא לעודד את הקורא להתמחות במלאכת הכתיבה: אם תהיה כותב מהיר ומוכשר - תזכה לעמוד לפני המלך כמו (שמואל ב ח יז): "שְׂרָיָה סוֹפֵר".

וכן במשלי אמנמופה: "As to a scribe who is experienced in his position, He will find himself worthy of being a courtier" (סוף פרק 30).

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/22-29