ביאור:אופיר
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
אופיר = ארץ בדרום ים סוף
עריכהזהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
אופיר - העם
אופיר הוא מבני יקטן, שהוא צאצא של שם בן נוח; הוא אחיו של שבא, (בראשית י כח): "וְאֶת עוֹבָל וְאֶת אֲבִימָאֵל וְאֶת שְׁבָא; וְאֶת אוֹפִר וְאֶת חֲוִילָה וְאֶת יוֹבָב; כָּל אֵלֶּה בְּנֵי יָקְטָן". רוב צאצאי יקטן התיישבו לחוף ים סוף, באפריקה ובחצי-האי ערב, ומסתבר שגם בני אופיר הגיעו לשם.
אופיר - המקום
עריכהאופיר כמקום נזכר לראשונה בתיאור יחסי המסחר של שלמה המלך, (מלכים א ט כו): "וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם... וַיָּבֹאוּ אוֹפִירָה , וַיִּקְחוּ מִשָּׁם זָהָב אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר, וַיָּבֹאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה". מפסוק זה ניתן ללמוד, שהדרך לאופיר עוברת בים סוף, וזו ראיה נוספת לכך שאופיר נמצאת בדרום ים סוף - באפריקה או בחצי-האי ערב.
מקובל לפרש, שארץ שבא (אחיו של אופיר) נמצאת באפריקה - באיזור אתיופיה של היום - ממערב לים-סוף; ואופיר נמצאת בחצי-האי ערב - באיזור תימן של היום - ממזרח לים סוף. האחים שבא ואופיר התיישבו משני צדי החלק הדרומי של ים סוף.
אופיר - המושג
עריכהאופיר היתה מקור לזהב, (מלכים א י יא): "וְגַם אֳנִי חִירָם אֲשֶׁר נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיא מֵאֹפִיר עֲצֵי אַלְמֻגִּים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה", מלכים א כב מט: "יְהוֹשָׁפָט עשר[עָשָׂה] אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ לָלֶכֶת אוֹפִירָה לַזָּהָב וְלֹא הָלָךְ, כִּי נשברה[נִשְׁבְּרוּ] אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר" ( פירוט ).
לכן, המילה אופיר משמשת גם לציין זהב מסוג מיוחד - אותו סוג שהביאו מאופיר, (ישעיהו יג יב): "אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז, וְאָדָם מִכֶּתֶם אוֹפִיר "( פירוט ), (דברי הימים א כט ד): "שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים כִּכְּרֵי זָהָב מִזְּהַב אוֹפִיר ", (תהלים מה י): "בְּנוֹת מְלָכִים בְּיִקְּרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר ", (איוב כח טז): "לֹא תְסֻלֶּה בְּכֶתֶם אוֹפִיר בְּשֹׁהַם יָקָר וְסַפִּיר", (איוב כב כד): "וְשִׁית עַל עָפָר בָּצֶר, וּבְצוּר נְחָלִים אוֹפִיר ".
לעיון נוסף
עריכה- אופיר בויקיפדיה .
- תרשיש .
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:אופיר - ארץ בדרום ים סוף
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2024-01-20.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/ofir