באר היטב על יורה דעה של

סעיף אעריכה

(א) לשה:    דלא אזלינן בתר המגלגל לא לחיוב ולא לפטור רק מי שהיתה העיסה שלו בשעת הגלגול וכתב הדרישה ויש מקומות שהנשים קונות בצק מאופה עובד כוכבים ולוקחות ממנה חלה נראה דאסור אם לא שנאמר שיש לסמוך ע"ז הואיל ומדאורייתא מעות קונות והן נותנין המעות קודם הגלגול ועוד כיון דדרכן בכך אפשר דבלא נתינת המעות קודם לכן מותר כיון דהעובד כוכבים יודע מנהג ישראל ואדעתא דהכי לש מתחלה דינו כאלו נתנו לישראל במתנה קודם שגלגלו ובתשובות מ"ב כתב דלאו שפיר עבדי ויש לבטל המנהג עכ"ל הש"ך וע"ל סי' שכ"ו ס"ק ג' מ"ש שם.

(ב) כלום:    כתב הש"ך ומודיעין אותו שאינו צריך כדי שלא יחשוב העובד כוכבים שהזר אוכל חלה וע"ל סי' שכ"א סכ"ב.

סעיף געריכה

(ג) שותף:    דוקא ביש לו שותפות אבל עיסת ארנונית חייבת בחלה אע"ג דלא מצי מסלק ליה בזוזי ואפי' אין שיעור חלה בשל ישראל דשמא ימלוך העובד כוכבים שלא ליטלה. כ"פ הב"ח.

(ד) חייבת:    ומשמע דאפי' העובד כוכבים עומד עליו ומפורסם שיד העובד כוכבים באמצע ואפי' קנו הקמח ביחד אפ"ה חייבת. ש"ך וכ"פ הב"ח.

(ה) וביה:    דיש בילה בדבר לח ובשיעור חלה שיפריש א"א שלא יהיה בו משל ישראל והחלה אין לה שיעור מן התורה עכ"ל הרא"ש.

סעיף דעריכה

(ו) ספק:    כתב הש"ך היינו משום דספק איסור לחומרא וצ"ל היינו דוקא מדינא אבל האידנא דכל חלה היא מדרבנן ע"כ פטור מספק וצ"ע למה כתבו האחרונים בסתם דין זה ועכ"פ נראה דהיכא דאיכא ספק בדבר בחלה כיון דבזה"ז הוי דרבנן יש להפרישה בלא ברכה עכ"ל.

סעיף ועריכה

(ז) חייבת:    לפי שעיסה של ישראל כשהיתה מחוברת בחלקו של עובד כוכבים לא בא לידי חיוב מעולם עד שמוסיף אח"כ וע"כ חייב כשמוסיף מה שאין כן חלק של עובד כוכבים שהיה מחובר לחלק ישראל שהוא בר חיוב והוי כאלו לש העובד כוכבים שיעור חלה אלא שעיקר מפני שהוא עובד כוכבים בשעת החיוב שוב אינו מועיל שום דבר להתחייב עכ"ל הט"ז.