באר היטב על יורה דעה שכו
סעיף א
עריכה(א) שנים: ודוקא שאינם שותפים אבל אם הם שותפים חייב בחלה כדלקמן סי' ש"ל ס"ב וכב"י שכל שאין דעתו לחלק הבצק אע"פ שדעתו לחלק אחר שנאפה מצטרפין עכ"ל הש"ך.
(ב) מפריש: פי' הט"ז דהיינו ע"י נגיעה בנשיכה ואע"ג דבסי' שכ"ה פסק כיון ששתיהם לפניו מפריש מזו על זו וא"צ נשיכה ואפי' צירוף סל שאני הכא דהוי דבר שמקפיד עליו אבל הש"ך פסק שא"צ נגיעה ונשיכה אלא כשהם לפניו סגי ודמיא לדלעיל ס"ס שכ"ה וגם בנה"כ השיג על הט"ז בדין זה באריכות ע"ש.
סעיף ב
עריכה(ג) לחלקה: פי' לכל אחד פחות משיעור חלה וכתב בתשו' מ"ב שהמנהג בקצת מקומות שנחתום ישראל עושה עיסה גדולה ובאות הנשים ולוקחות ממנו כל אחת כשיעור חלה וכל אחת נוטלת חלה מעיסה שלקחה מהנחתום דשפיר עבדי הכי והב"ח חולק ע"ז וכתב שקבל מרבותיו שאיסור גמור הוא דכיון דהעיסה חייבת בחלה ביד הנחתום בגלגולו ובהפרשתו כבר פטר כל העיסה והיאך יברכו אח"כ כל א' בפ"ע הא הוי ברכה שאינה צריכה והט"ז טרח ליישב המנהג דהיינו אם הוא באופן שהנשים רגילין ליקח בכל ע"ש מזה הנחתום אבל לא באופן אחר (וע"ש שכ' ליישב דהאי נחתום איירי שיש לו מכירין שרגילין לקנות ע"מ כן שהם יפרישו חלה וה"ל כאילו קנו ממנו קודם שעושה העיסה ואתי לידייהו בשעת חיוב דהיינו הגלגול וא"א להנחתום ליטול חלה דהוי כאינו שלו) וכתב עוד בתשו' מ"ב אמנם מה שנוהגים בחתונה שעושים לחם גדול מה שמניחים בשעת הדרשה על השלחן וממנו לוקחים חלה הרבה נשים כל א' בפ"ע אע"פ שכל אשה נוטלת עיסה כדי שיעור מ"מ לפי שמתחלה לשין הכל בבת א' אין להפריש רק חלה א' ולכן יש למחות ביד הנשים שלא יטלו מאותו לחם רק חלה א' וכתב הש"ך שדברים פשוטים הם וכן ראיתי מהגבירה אמי הרבנית ומשאר נשים צדקניות חכמניות שנזהרו בזה עכ"ל ובנחתום עובד כוכבים פשיטא דדינים אלו לא שייכי כלל דאינו מקנה רק אחר החלוקה ט"ז וע"ל ר"ס ש"ל.
סעיף ד
עריכה(ד) וחלקוה: בעודה בצק בענין שלא היה בשום חלק כשיעור ואח"כ הוסיפו ונראה דדוקא שאין שיעור חלה במה שהוסיף אח"כ אלא ע"י הצטרפות עם מה שנחלק אבל אם יש במה שהוסיף לבד כשיעור פשיטא שהוא חייב בלא"ה ואין זה שנחלק ונפטר פוטר מה שהוסיף עכ"ל הש"ך.
(ה) מהני: כתב הט"ז נ"ל דאף שיחלוק אח"כ א"צ ליטול כי אם חלה א' דבתר מעיקרא אזלינן כשהיה עיסה א' אע"פ שיש אחר החלוקה שיעור שתי חלות עכ"ל.