באר היטב על יורה דעה שכב

סעיף אעריכה

(א) והנחתום:    ואף אם עושה עיסה קטנה מפריש א' ממ"ח וכן בעה"ב אפי' עושה עיסה מרובה כגון למשתה בנו וכה"ג מפריש א' מכ"ד שלא לחלק בעיסות כ"כ הרמב"ם והוא מהירושלמי וע"ל ר"ס שכ"ח.

(ב) נטמאה:    וכתב הב"י לקמן ר"ס שכ"ח דבזה"ז דליכא טהרות וכל עיסה טמאה א"כ אף של בעל הבית לעולם הוי א' ממ"ח ואפי' במקום שנותנין חלה לכהן.

סעיף בעריכה

(ג) עזרא:    שהרי לא עלו כל ישראל עמו.

סעיף דעריכה

(ד) אמנה:    שהיא קרובה לארץ העמים ואין יכולין לשמור עצמן ופירותיהן בטהרה וחלותיהן טמאות וטעונין שריפה כתרומה טמאה ולכך מפרישין ב' חלות א' שהיא מן התורה צריך להפריש כשיעור ולפי שהיא טמאה נשרפת והשניה אין לה שיעור דכיון דלא תקנום אלא כדי שלא תשתכח תורת חלה אוקמוה אדאורייתא. עכ"ל הש"ך.

(ה) ולחוץ:    שאינו שייך לא"י כלל ואין שם אפי' א' מן התורה גזרו בהם משום א"י ותקנו גם כן להפריש ב' חלות (והראשונה שנשרפה אין לה שיעור הואיל ואינה מן התורה והשניה אחת ממ"ח כיון שהיא נאכלת לכהנים ומותרת לטמאים כיון שאינה אלא מדרבנן לגמרי ועיין לבוש).

(ו) ושורפין:    כתב מהרי"ל בהל' פסח וצריך לשרפה במדורת כהן או כהנת ונכון לעשות לה מדורה לעצמה במקום שאין מבשלין שם או בתנור שאופין בו המצות טרם הורדו לתוכו המצות שאז ידוע לו שלא תבא לידי הנאת ישראל טרם כלייא איסוריה וכו' ונ"ל דוקא הנאה דשרפה אסור לזר אבל שאר הנאה מותר לזר כדאמרינן לגבי תרומה ובסי' של"א סי"ט בהג"ה עכ"ל הש"ך.

סעיף העריכה

(ז) המנהג:    כ' רש"ל מה שאין אנו נוהגים עכשיו ליתן החלה לכהן קטן משום דלא מחזקינן בזה"ז בכהן ודאי ואין אנו יודעין איזה כהן אמיתי עכ"ל מיהו במצות נוהגין קצת ליתנה לכהן קטן ולא בשאר ימות השנה וצריך לחלק בין פסח לשאר ימות השנה. ש"ך (וכ"כ מהרי"ו בדיני פסח וכן כתבו אחרונים).