באר היטב על יורה דעה שכ

סעיף אעריכה

(א) ולוים:    והלוים צריכים ליתנו לכהן. כ"כ הלבוש.

(ב) ויעכבנו:    ואסור בגיזה ועבודה אלא ימתין עד שיפול בו מום ויאכלנו במומו. ש"ך.

סעיף געריכה

(ג) מאלף:    בב"י כתב בשם תוספות דבכורות דסגי אפי' באזנה אכן בתוס' פרק בתרא דעבודת כוכבים כתבו שיש להחמיר להקנות לעובד כוכבים דבר שעושה אותה טריפה כגון הריאה והראש אמנם א"צ שיתן העובד כוכבים מעות שוה הראש או הריאה אלא שיקנה בפרוטה אע"פ ששוה יותר כפלים אפ"ה אין לחוש משום ביטול מקח דאנן סהדי שהישראל גמר ומקני לעובד כוכבים כדי להפטר והקשה בפרישה מאי שנא מסי' ס"א גבי מתנות כהונה שצריך שיהיה לעובד כוכבים חלק בכולה ואם אין שותף עמו אלא בראש אינו פטור רק מן הלחיים וכו' וא"כ קשה לדעת התוס' דבעינן דוקא דבר חשוב כמו הראש ובו סגי ונראה דלק"מ דדוקא הכא גבי בכור דכתיב פטר רחם בישראל ילפינן מינה שיהיה הכל בבני ישראל ואם ניטל דבר חשוב ממנו בטל הכל משא"כ לענין מתנות דאין לימוד מקרא על זה אלא דכל שיש לעובד כוכבים חלק באותו חלק פטור ממתנות ותו לא דאין א' תלוי בחבירו כלל עכ"ל הט"ז.

סעיף דעריכה

(ד) אבר:    פי' שאין לעובד כוכבים שותפות בסתם אלא באבר מיוחד.

(ה) יחתוך:    כגון שיש לו יתרת אבר או דהכי פירושו שאלו יחתוך מאותו אבר עצמו חלק העובד כוכבים שבו ולא יהיה מום מחמת אותו החיתוך. ט"ז.

סעיף ועריכה

(ו) להקנות:    כתב הש"ך דצ"ע דהא מהתוס' והרא"ש משמע איפכא דאין לעשות כן משום דאתי למטעי דיקנה לו אוזן העובר לחוד עכ"ל.

(ז) דאז:    כ' הש"ך משום דיש מחלוקת בין הפוסקים אם משיכה קונה ולא מעות או מעות ולא משיכה הלכך לצאת ידי ספק צריך לעשות קנין דמשיכה ומעות משמע דאפי' דיעבד אם לא עשה אלא קנין א' משיכה או מעות לא נפטר מבכורה וכתב הב"ח דאפי' עביד תרוייהו משיכה ומעות אלא דלא נתן העובד כוכבים המעות מיד בשעת קנין אלא שהבטיחו ליתן לו מעות כך וכך והאמין לו אע"פ שנתן לו העובד כוכבים אח"כ מה שהבטיח לו אין אלו המעות קונות ואצ"ל אם הישראל היה חייב לעובד כוכבים וא"ל העובד כוכבים פרתך קנויה לי במעות שאתה חייב לי והקנה לו הישראל דפשיטא דאין זה קנין מעות ע"כ ומשמע דה"ה בקנה פרה מעובד כוכבים דלר"ת משיכה דוקא קונה ולרש"י מעות וא"כ אם עשה הישראל משיכה או נתן מעות וילדה חייב בבכורה מספיקא וכ"מ בתשובת הרב סי' פ"ז וכתב עוד שם שאם קנה פרה מעובדי כוכבים במעות ונגנבה ונתרצה העובד כוכבים לשלם הפרה להישראל ואח"כ הוכר הגנב וילדה הפרה דפטור מבכורה כיון דנתרצה העובד כוכבים לשלם נקנה לו הפרה בכל מקום שהיא עכ"ל ובפסקי מהרא"י כתב דאע"ג דאין מועיל מה שמקנה העובר לעובד כוכבים מחמת שלא בא לעולם מ"מ יש סברא לומר דמהני אם הפרה מעוברת ודמיא להא דריש המפקיד נעשה כאומר פרתי קנויה לך סמוך לגנבתי ואם יש עוד צד להתיר כההיא דראוה חולבת מקודם מהני בצירוף ומה שמתנה עם העובד כוכבים שיאכיל הפרה בעד העגל הוה כנותן מעות בעדו עכ"ל.

סעיף זעריכה

(ח) הואיל והיה כאן משיכה ומעות:    דכיון דברשות העובד כוכבים הוי בשעת התנאי וקנה לו רשותו במקום משיכה ומעות נמי נתן במה שקבל עליו להאכילה וליטפל בהן מאי אית לך למימר דבר שלא בא לעולם הוא יש להביא ראיה על זה מפרק המפקיד דאמרינן נעשה כאומר לו קנה בהמה לולדותיה כו' עכ"ל מהרא"י.