באר היטב על יורה דעה רפג
סעיף בעריכה
(א) מגילה: ודעת הרי"ף ושאר פוסקים דמותר משום עת לעשות לה' וגו' שהרי אין הכל יודעים בע"פ ואין לכל העולם חומשים בב"ה ויבואו לידי ביטול ק"ש ותפלה וכתב הב"ח שכך המנהג פשוט בכל המדינות ע"כ ומה"ט שאין כותבין התורה מגלה אין כותבין ג"כ מהתורה מגלה לתינוק אפי' להתלמד דדוקא חומש בפני עצמו שרי אבל לא מגלה מגלה עכ"ל הש"ך וכתב הט"ז מ"ש הב"ח דכן המנהג להתיר היינו כדי להתלמד בו משום עת לעשות וגו' אבל אותן שכותבין פסוקים על הכותל לאיזה סימן טוב לאו שפיר עבדי דהתורה חתומה ניתנה.
סעיף געריכה
(ב) מותר: דכיון שיש בה שינוי אינו דומה למגלה מס"ת.
סעיף דעריכה
(ג) בטלית: וכ' הלבוש אבל התירו לכתוב פסוקים על המפות של ס"ת מפני שהם תשמישי קדושה ואסור לנהוג בהם קלות עכ"ל.