באר היטב על יורה דעה רסט

סעיף אעריכה

(א) מאמו:    כתב הש"ך וכ"ש מאביו דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי אלא שחכמים גזרו וכ' והיינו בשאר האם אבל בשאר האב לא גזרו דאין אבות לעובדי כוכבים עכ"ל.

סעיף בעריכה

(ב) אין:    ומ"מ מפרישין אותן שלשה חדשים משום הבחנה כדלקמן ס"ט.

סעיף געריכה

(ג) באשת:    ומדברי התוספות והרא"ש נראה שיש להחמיר גם באחות אביו כמ"ד שאסור לבני נח וכ"פ הב"ח עכ"ל הש"ך.

(ד) מותרת:    שאינה אשת אחיו שלא היה לו קידושין בה כיון שנשאה בגיותו וכתב הלבוש דבשאר האם נ"ל שאפילו נשא יוציא כיון שנשא באיסור דיהדות חמיר מפי.

סעיף דעריכה

(ה) חולצין:    שמן התורה אינם אלא אחים מן האם ולענין חליצה ויבום אחים מן האב בעינן כמ"ש באבן העזר סימן קנ"ו.

סעיף העריכה

(ו) ומגרש:    דהא קידושין תפסי לו בה שאינן קרובות דכל גיורת כקטנה שנולדה דמי כ"כ הלבוש אבל אחיות גיורות מן האב נושא אפילו לכתחלה וכמו שנתבאר דלא נאסר בשאר האב. ש"ך.

סעיף ועריכה

(ז) בחייהן:    ויש פוסקים דאפילו לאחר מיתה אסור וכ"נ דעת הטור להחמיר. ש"ך.

סעיף חעריכה

(ח) ואם:    כתב הש"ך דצ"ל אם אם אמה אבל אם אמה ובת בתה אסורות מדאורייתא ומקרא מלא הוא את בת בנה ואת בת בתה לא תקח וזה ברור עכ"ל.

סעיף יעריכה

(ט) עדות:    עיין בחושן משפט סימן ל"ג סי"א מדינים אלו.

סעיף יאעריכה

(י) אמו:    ובחושן משפט ריש סימן ז' כתב הרב דה"ה אביו מישראל וע"ש בסמ"ע.

(יא) לדון:    אפילו דיני ממונות ודוקא ע"י כפי' אבל אם מקבלו עליו לדון מותר כ"כ הרא"ש והטור וכ"פ הלבוש.

(יב) ולחליצה:    פי' להיות דיין בחליצה ובאבן העזר סימן קס"ט ס"ב נתבאר די"א דאם אביו מישראל כשר ע"ש.