באר היטב על יורה דעה קעה

סעיף אעריכה

(א) שבמדינה:    פי' עיר גדולה והטעם דא"ל אלו היה לי מעותי הייתי לוקח בזול וחשבינן כאלו לקח התבואה ונתייקרה גביה ואע"ג דלא משך כיון דהוי דרך מקח וממכר לא גזרו בהו רבנן. ט"ז.

(ב) ומשיצא:    ואם יצא השער בכרך אע"פ שכל העיירות הסמוכות לה אין להם שער פוסקים על שער של אותה כרך ש"ס ופוסקים וכ' ב"י דוקא כשהן מסתפקות ממנה אבל אם אינן מסתפקות ממנה אע"פ שהן סמוכות לה אזלינן בתר שער מקום שמסתפקין ממנה ולא אזלינן בתרה דכרך ונ"ל דאם מסתפקין עיירות הסמוכות להן מעיר זו ואין בעיר זו שער קבוע הולכים אחר העיר היותר גדולה שמסתפקין ממנה עכ"ל.

(ג) דרבנן:    כלומר כיון דדרך מקח וממכר הוא אינו אלא מדרבנן. ש"ך.

סעיף בעריכה

(ד) ולישן:    שכל זמן שיש חילוק בשער בין חדש לישן אינו נקרא שער קבוע כלל שעתיד להיות שוין או בא' משערים אלו או פחות מהן או יותר (הלכך אינו יכול לפסוק עמו שיתן לו אפילו מחדשות ד' סאין בסלע). הרב המגיד.

סעיף געריכה

(ה) הלקוטות:    כתב הט"ז ול"ד לס"ב דצריך שער קבוע לחדש וישן דהתם שניהן מין א' ועתידין להשוות משא"כ כאן דתבואת הליקוט יש לה תמיד שער אחר ע"כ פוסק עם כל א' לפי שער שלו.

(ו) לבע"ה:    שיתן לו אפילו משל לקוטות ד' בסלע דמסתמא בע"ה פירי שפירי יהיב אבל מותר לפסוק עם בע"ה שיתן לו ג' בסלע. ט"ז וש"ך.

סעיף דעריכה

(ז) השיעור:    ולא סגי כאן אם יש לו מעט מאותו מין דדוקא בהלואת סאה בסאה הקילו בזה כמ"ש בסי' קע"ג ס"ו דלא כדעת רמ"א שם עכ"ל הט"ז.

(ח) אחת או ב':    אפילו אין בידו לגמרו אלא בידי שמים ומחוסר ג' אסור אפילו בידו לגמרו. טור.

סעיף ועריכה

(ט) אסור:    אפילו יצא השער אא"כ יש לו יין כדלעיל ריש סימן קס"ג.

סעיף זעריכה

(י) הזול:    ולא מחזי כרבית דהא אי הוי מעותיו בידו היה יכול לקנות תבואה בזול. פרישה.

(יא) שפרע:    היינו שלא חייב עצמו בקנין אחר רק בדברים כמ"ש בח"מ סי' ר"ד ור"ט ס"ו ע"ש וכ' הט"ז וא"ל הא הוי קרוב לשכר ורחוק להפסד ומה"ט בעינן בסי' קע"ג סי"ג שיקבל עליו אחריות הזול זה מתרצים התוס' שבפסיקה על הפירות אין שייך לומר קרוב לשכר וכו' כיון דאי בעי מוכר אכיל להנהו פירות ויתן לו אחרים משא"כ בההיא דסי' קע"ג שחבית ידוע ומבורר קנה ממנו ועיין בח"מ סי' קפ"ב ס"ו וסי' ר"ח.