באר היטב על יורה דעה קא

סעיף אעריכה

(א) בהנאה:    כתב הש"ך דמבואר בש"ס דאיסורי הנאה כגון בב"ח וכה"ג אם הן חה"ל אוסרין תערובתן ג"כ בהנאה אפי' באלף מיהו מותר למכרן לעובד כוכבים חוץ מדמי איסור שבהן.

(ב) לקולא:    דחומרא זו דחה"ל אינה אלא מדרבנן ועיין מ"ש ריש סימן ק'.

סעיף בעריכה

(ג) בחלב:    לפי ששניהם נעשו גוף א' וראיה דלוקה מן התורה אם אכל כחצי זית מחלב וחצי זית מבשר עכ"ל הט"ז.

(ד) טעם:    דהא אין הבלוע ראוי להתכבד ומכח זה כתב בת"ח דגבינה שהועמדה בחלב טריפה שנתערבה דלא הוי חה"ל שהאיסור בה בלוע הוא והב"ח תמה ע"ז דהא הת"ח פסק בגבינה של עובד כוכבים דלא מהני בה ספק ספיקא כיון דהאיסור מגופה וא"כ גם כאן היה לו לפסוק דהוי חה"ל ותירץ הט"ז דשם מיירי בגבינה שיש בה חשש שנתערב בה חלב טמא ולא היה שם ביטול ברוב כשרים וקמ"ל דלענין ספק ספיקא החמירו כיון שחכמים אסרוהו מתחלה מכח ספק דאורייתא מקרי ודאי טריפה דספק הראשון נחשב לודאי משא"כ הכא דמיירי שיש רוב לבטל אלא שאתה בא לאוסרו מצד חה"ל בזה אני אומר דהוי רק איסור בלוע ולא אמרינן ביה חה"ל וכתב עוד ומ"מ נ"ל דסתם גבינה של עובד כוכבים חשבינן לאיסור בלוע ובטלה ולא אמרינן דאתיא מחלב בהמה טריפה דבתר רוב אזלינן ע"ש. אך מ"ש בסוף דבריו אם יש חשש שמעמידין אותו בעור קיבת נבלה מכח זה יש לה דין חה"ל כי איסור בשר וחלב יש כאן עכ"ל לא נראו לי דבריו דהא הטעם דאמרינן גבי בב"ח חה"ל משום דכל חד שרי מצד עצמו וזה לא שייך בנבלה גם הוא נגד מ"ש המחבר בסימן פ"ז סי"א ע"ש ודוק ואפשר לדחוק בדבריו דר"ל דאיסור נבלה הוי איסור מחמת עצמו ואמרינן ביה חה"ל כמו בבב"ח דמקרי ג"כ איסור מחמת עצמו וק"ל.

(ה) קליפה:    כ' הש"ך דלא משכחת לה אלא גבי בב"ח אבל בשאר איסורים הלא לא נאסר אלא מחמת טעם בלוע ופשיטא דלא מקרי חה"ל מיהו יש פוסקים ס"ל דאם יקלפוהו יהיה חה"ל לא בטיל עיין שם.

סעיף געריכה

(ו) להתכבד:    כ' הש"ך דגם דבר שבמנין לא הוי כיון שמחוסר תיקון גדול כ"כ וכן הוא דעת הב"ח דלא כת"ח שכתב דהוי דבר שבמנין וע"ל סימן ק"י.

(ז) הסירו:    מ"מ כיון דבתחלת התערובת נתבטל אינו חוזר וניער. סמ"ק.

(ח) שלם:    אפילו הופשט עורו.

(ט) בנוצתה:    ה"ה כבש בעורו וכה"ג.

(י) אווז:    כתב בת"ח דרגלי אווז שלא הוחרכו עורן מעליהן כמו שרגילין לעשות דמי לתרנגולת בנוצתה וכ' בט"ז משמע דאם הסירו כבר הנוצות ועדיין לא נטלו משם המעיים ולא נפתח הבטן חשיב חה"ל ואינו בטיל וכ' רש"ל דראש של בהמה לא חשיב רק ראש של עגל וכ"ש לשון של שור דחשיב שהרי אברהם כיבד את המלאכים בג' לשונות.

סעיף דעריכה

(יא) הכנתא:    כ' הט"ז דלדידן הדרא דכנתא של עגל חשיב חה"ל.

(יב) שומן:    כ' הש"ך דמהרש"ל חולק בזה [וכתב הדרא דכנתא של עגל חשיב] ולפי שדינים אלו משתנים לפי המקום והזמן כדלקמן ריש סימן ק"י קצרתי בזה והכל תלוי בראות עיני המורה אם חשוב הוא באותו מקום או לא ואם יש ספק אזלינן לקולא וכתב בט"ז דאין להקל בעור שומן האווז אף שנחתכה לרצועות (שקורין גריב"ן) אפ"ה מקרי חה"ל (ובנה"כ חולק על זה שהרי אין מכבדין עם החתיכה א' רק הרבה ביחד וא"כ כל חתיכה בפ"ע לא הוי ראוי להתכבד ע"ש).

סעיף העריכה

(יג) שאר:    כ' הט"ז בשם מהרש"ל דקורקבן של אווז חשיב חה"ל ומשמע דשל תרנגולת לא הוי חה"ל ועוד כתב רש"ל דחכמי קראקא הורו על בשר אווז שעל החזה שקורין ביל"ק אע"פ שהופשטה העור מעליו אפ"ה ראוי להתכבד והוא חולק ע"ז ומסקנת הט"ז שנקרא חה"ל מטעם דכל חתיכה שהיא ראויה להתכבד עכשיו אע"פ שהיתה חשובה ביותר לא בטיל חשיבותה. וכתב בלבוש דאותן כבדים של אווזות שנהפכו ללובן מכח השומן ודאי חשובין הן ולא בטלי והעיקר בזה דתלוי לפי המקום והזמן.

סעיף ועריכה

(יד) נתרסקו:    כ' בת"ח דמשמע באו"ה הא דבטל אם נתרסק היינו שלא נשאר שם דבר חשוב אבל אם נשאר חה"ל אע"ג דבטל מטעם בריה מ"מ עדיין חשיב ואינו בטל מטעם חה"ל וסברא נכונה היא עכ"ל (כ' ע"י וכנ"ג מה שדרך ליפול קצת ע"י בישול אינו חשוב נתרסק אבל נפרד קצת מגופו ומשדרתו או ראשו חשוב ריסוק. וכל דבר חשוב מהני ריסוק חוץ מדבר שיש לו מתירין ע"ש).

(טו) במינם:    פי' הט"ז כגון קדירה של ירקות שנאבד בה בריה דהכל אסור וע"ל סי' ק"ב ס"א.

סעיף זעריכה

(טז) מותרת:    כ' באו"ה דדין זה מיירי ביש ס' בהיתר נגד האיסור ומ"ש אם היא של איסור ר"ל שגם האיסור נכלל בכלל ספק זה דשמא נחתך.

(יז) תולין:    אע"ג שבכ"מ הולכין אחר הרוב מ"מ הכא אמרינן כל שנשתנה מקדמותו הוא מן הרוב והוי כמו כל דפריש וכו' הגהת ש"ד.

סעיף טעריכה

(יח) דומות:    כתב הט"ז משמע דבמראה גם כן יהיו שוות ואע"ג דגבי שומן הקורקבן סגי במראה השומן לחוד הכא שאני כיון שאפשר לברורי שיהיו ג"כ מכוונים בחיתוך צריך זה ג"כ וכתב באו"ה עתה שאין אנו בקיאין כ"כ אין לנו להתיר בכה"ג אם לא שיש הפרש גדול וניכר וכ' הב"ח שקיבל מחכם א' אם נמצא מים בראש כבש אחד דמיטרפא ביה ולא נודע מאיזה כבש הוא יש לבדוק בחוט השדרה של הכבשים וכל כבש שנמצא בו מים בראש יהיה מים בחוט הנמשך מהמוח להשדרה ותולין שהראש הוא מאותו כבש להתיר האחרות עכ"ל וסיים הט"ז שאין בדבר זה כדאי להתיר עליו ספק טריפות כיון שלא נמצא בש"ס ופוסקים ועיין לעיל סי' פ"ג.