באר היטב על חושן משפט רפז
סעיף א עריכה
(א) לאמצע: פי' אפי' אם השביחו מכיסם כן צ"ל לדעת הרמב"ם דמחלק בזה בסמוך באמרו ראו מוכח מינה דבלא אמרו ראו בכל ענין השבח לאמצע כ"כ הסמ"ע ועיין בתשובות מהר"מ מלובלין סי' ק"ט.
(ב) היורשת: פי' כגון ראובן שנשא בת שמעון אחיו ולא היה לשמעון בנים כי אם בנות וראובן אין לו יורש ומת שמעון ואח"כ מת ראובן ונפלה ירושתו לפני בנות שמעון אחיו ונמצאת אשתו יורשת נכסיו בכלל שאר אחיותיה. סמ"ע.
(ג) פועלים: דאף שטרחו בשכירות הפועלים או בסחורה כיון דאין כאן חסרון כיס וגם לא טרחו בהשבחה בגופו אלא נתרבה הטורח ע"י שכירות אחרים מחלי אהדדי. טור. שם.
(ד) לשמור: וכת' הנ"י דאפי' קטנים הללו מוטלים בעריסה וא"י לשמור מ"מ כיון דשמירה יכולה להתקיים ע"י שאר קטנים לא נחשב מלאכה בגופא ומחלי וכן משמע לשון הש"ס. שם.
(ה) נכסים: לשון הטור ואע"ג דשאר שותף אין לו בשבח אלא כשאר אריס ואפי' אמר לעצמי אני עושה שאני הכא כיון שהן אחים ולא נשתתפו תחלה אדעתא דלהרויח ושתקי כשאמר להם לעצמי אני עוש' ודאי מחלי ויטול כל השבח וכת' בתשו' מיי' ס' משפטים סי' ר"ח אח גדול שנאנס דבר מידו אפי' נגנב או נאבד פטור דמקרי שמירה בבעלים. ד"מ. שם.
(ו) עדים: ואפי' שלא בפני אחיו סגי בהכי דחברא חברא אית ליה וכדין מחאה. שם.
(ז) ב"ד: דהן אביהן של קטנים ואולי יחוסו וימנו אריס ואפטרופוס לשבח להן חלקן. שם.
(ח) בני: כיון דהעמידן סתם במקומו העמידן מסתמא וכל שהשביחו כאילו השביח הוא ומחל. שם.
סעיף ב עריכה
(ט) סחורה: ל"ד סחורה אלא ה"ה אם טרח נפשו בהשבחת נכסים ג"כ אמרי' ביה כיון דת"ח הוא ודאי לא טרח לאמצע אלא לנפשו טרח וכן הוא בש"ס ובטור האי דינא אהשבחת נכסים ע"ש. שם.
(י) תורתו: פי' אם לא שיש לפניו עסק להרויח בו כי יפה תורה עם ד"א אלא שבשביל אחרים ודאי אינו מבטל כיון שאדוק כ"כ בתורה. שם (עמ"ש בסוף סימן רס"ב).
סעיף ג עריכה
(יא) קטנים: פי' בשעה שהשביח הנכסים היו קטנים אע"פ שעכשיו גדולים הם. סמ"ע.
(יב) כאריס: והא דכת' הרמ"א בס"א בהג"ה דאם אינן ניזונין יחד וירד אחד לנכסים והשביח דידו על התחתונה זה לא שייך אלא כשדרים יחד וחלקו נפשם במזונות דה"ל יורד שלא ברשות משא"כ בזה שלא ניזון במקרה מפני שלא היה במדינה וא"ל מאי שנא מנכסים ששמעו בו שמת וירד בה קרוב ובא השבוי דס"ל להרא"ש וכמ"ש הרמ"א בסי' רפ"ה ס"ב בשמו דאין הקרוב נוטל בשבח כלום מטעם דמאחר ששמעו בו שמת סמכא דעתיה ולא יפסיד כו' וה"נ נימא הכי כיון דלא ידע כלל שיש לו אח ודאי סמכא דעתיה די"ל דשאני התם דאף ששמעו בו שמת מ"מ לא היה סבור שבודאי מת ונכנס אדעתא דהכי שבאם אולי יבא השבוי יטול את שלו ומחשב קצת כמו ידע ביה ומחל משא"כ הכא דלא ידע בו כלל גם נכנס ברשות כ"כ הסמ"ע ועיין בס' א"א דף ק"ב ע"ב.