שולחן ערוך חושן משפט שפח יג
<< · שולחן ערוך חושן משפט · שפח · יג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
אסור לאבד ממונו של מוסר אע"פ שמותר לאבד גופו שהרי ממונו ראוי ליורשיו
- (וע"ל סי' ק"ח ס"ב) וי"א דמותר ליטול ממונו לעצמו דאינו אסור אלא לאבדו (מרדכי פ' הגוזל בתרא):
מפרשים
סמ"ע - מאירת עיניים
שהרי ממונו ראוי ליורשיו: פי' וכתיב יכין רשע וצדיק ילבש:
דמותר ליטול ממונו כו': דלא עדיף ממונו מגופי דהוא הפקר והרי עדיין לא זכו בניו בחייו בממונו:
ש"ך - שפתי כהן
(סב) אסור לאבד ממונו של מוסר ביד. אבל ע"י גרמא או גרמי מותר טור בשם בעל העיטור ומהרי"ו סי' ק"ס ולמסור ממונו לעכו"ם אסור כ"כ מהרש"ל פ' הגוזל בתרא ס"ס נ' וע"ש שהביא ראי' מעובדא דמסירות ר' יואל ור' אפרים במרדכי ולפ"ז משמע דאם חזר ומסר ממונו חייב לשלם לו מה שהפסידו כדאי' במרדכי שם בההיא עובדא וכדלעיל סעיף ט' בהג"ה ע"ש ודוק:
ונראה דמי שמוחזק למסור ונראה שאין דבריו נשמעין רק מחמת עשרו וכשיעני לא יהיו דבריו נשמעים מותר לאבד ממונו או למוסרו לעכו"ם שהרי במה שמאבדין ממונו מצילים אחרים. בתוס' פ"ב דעכו"ם דף כ"ו ע"ב נסתפקו אי משיבין אבדתו וכתבו דמוסר גרע ממומר ובכ"מ שונה מוסר אצל מין ולא אתרבי אצל אבדה ושמא מאן דאית ליה ממון מוסר אסור לאבדו ביד אית להו נמי דמשיבין אבדתו ומטעמא דיכין רשע וצדיק ילבש עכ"ל ובהגהת אשר"י ס"פ אלו מציאות כתבו דמוסר הוי כמו מומר להכעיס דאסור להחזיר אבדתו וע"ש:
(סג) וי"א דמותר כו'. והרי"ף וסייעתו בע"כ לא ס"ל הכי וכן משמע במרדכי שם שבעל סברא זו חולק על הרי"ף ומהרש"ל שם סי' ן' פסק דאסור ליטול ממונו לעצמו וכן עיקר וכן משמע להדיא מתשו' רש"י שבמרדכי פ"ק דקידושין והביא' ב"י לעיל ר"ס רפ"ג מחודש ב' ע"ש:
באר היטב
(מד) ממונו: ביד אבל ע"י גרמא או גרמי מותר טור בשם העיטור ומהרי"ו סי' ק"ס ולמסור ממונו לאנסים אסור כן כת' מהרש"ל פרק הגוזל בתרא ס"ס נ' וע"ש ונראה דמי שמוחזק למסור ונראה שאין דבריו נשמעין רק מחמת עשרו וכשיעני לא יהיו דבריו נשמעין מותר לאבד ממונו או למוסרו לאנס שהרי במה שמאבדין ממונו מצילין אחרים ובתוס' דמסכתא ע"א דף כ"ו ע"ב נסתפקו אי משיבין אבידתו וכתבו דמסור גרוע ממומר לעבודת כוכבים ובכל מקום שונה מוסר אצל מין ולא אתרבי אצל אבידה ושמא מאן דאית ליה ממון מוסר אסור לאבדו ביד אית ליה נמי דמשיבין אבידתו ומטעמא דיכין רשע וצדיק ילבש עכ"ל ובהג"א ס"פ אלו מציאות כת' דמוסר הוי כמו מומר לעבודת כוכבים להכעיס דאסור להחזיר אבידתו ועיין שם.
(מה) דמותר: והרי"ף וסייעתו בע"כ לא סבירא להו הכי וגם מהרש"ל שם פסק דאסור ליטול ממונו לעצמו וכן עיקר וכן משמע להדיא מתשובת רש"י שבמרדכי פ"ק דקדושין והביאה ב"י בסי' רפ"ג מחודש ב' ע"ש.