באר היטב על חושן משפט רי
סעיף א
עריכה(א) למי: לשון הטור כשם שאין אדם מקנה דבר שלב"ל כך אין אדם מקנה לדבר שלב"ל כו' ומה"ט אף אם לא חזר בו עד אחר שיוולד אפ"ה יכול לחזור בו אח"כ וכדין המקנה דבר שלב"ל כמ"ש הט"ו בסי' ר"ט ס"ד והחולקין שכת' הרמ"א כאן חולקין ג"כ שם ונתבאר ג"כ שם דאם אחר שבא לעולם תפס בו הזוכה אין מוציאין מידו ונ"ל דגם כאן דינא הכי עכ"ל הסמ"ע (והט"ז כת' דדבריו תמוהין ונ"ל דע"כ יש לחלק ביניהן ע"ש).
(ב) במשיכה: פירוש תחלת הזיכוי ע"י אחר לעובר היה ע"י משיכה וכ"כ הטור ז"ל ומיירי נמי כשלא הקנה לו בק"ס דא"כ לכשיוולד הדרא סודרא למריה וגם לא בחזקה אלא במשיכה וישנו ברשות הזוכה כשנולד העובר או עומד באגם או קרקע והשטר קיים ביד הזוכה בשעה שנולד העובר. עי' סמ"ע.
(ג) בנו: אבל לא בן בנו שאין דעתו קרובה כ"כ ומשה"נ כת' הנ"י פ' מי שמת דבעינן שיהא הולד בן קיימא דאז דוקא דעתו קרובה אליו כ"כ הסמ"ע ועיין בש"ך שהאריך מאד ביישוב דברי הרי"ף בענין ירושה הבאה מאליה ע"ש.
(ד) מעוברת: הנ"י כת' דוקא לאחר מ' יום דקודם לכן מיא בעלמא הוא והט"ו שסתמו משמע שלא חילקו בזה וכ"כ ב"י עכ"ל הסמ"ע ולי נרא' כהריטב"א ונ"י דכיון דאמרו בש"ס ס"פ אלמנה לכ"ג גבי תרומה לענין ירושה הבאה מאליה דתוך מ' יום מיא בעלמא הוא וכ"כ הרמב"ם רפ"ח מהלכות תרומות א"כ ה"ה הכא ועיין בהרא"ש פ' הנ"ל ומהטור אין ראיה דתוך מ' יום לא מקרי עובר כלל. ש"ך.
(ה) בש"מ: והש"ך חולק בזה ופסק דאין חילוק בדין זה בין שכ"מ לבריא ע"ש (כת' המבי"ט ח"מ סי' של"ט הא דבבנו קנה דוקא אם זיכה לו האב אבל לא האם וע"ש בח"ב סי' קמ"ז ופני משה ח"ב סי' צ' וצ"א ובתשו' רש"ך ח"ג סי' צ"ד. בני חיי).
סעיף ג
עריכה(ו) מחצה: ואם אמר לבנו קנה את ועובר שלי שתתעבר ממני אשתי נוטל הבן הנולד כבר המחצה בראש ואח"כ חולקין הוא והעובר לכשיולד המחצה השניה וכן פי' רשב"ם עכ"ל הסמ"ע ועיין באבן העזר סי' מ"א ס"ג.