באר היטב על חושן משפט ריא

סעיף אעריכה

(א) ברשותו:    ע"ל סי' ר"ט ס"ה ומ"ש שם בשם תשו' רשד"ם וע' בתשו' ראנ"ח סי' ס"ו ובתשו' רמ"א סי' ע"ח וברשד"ם סי' רס"ה רפ"ג רפ"ח ושע"ג ובתשובת רש"ך השייכים לס"ב סי' י"א. ש"ך.

(ב) מצודתי:    אפילו אמר ג"כ היום לא מהני כי אם דוקא גבי עני כמ"ש בס"ב. סמ"ע.

(ג) פי':    דכיון דפי' ובירר מקחו וירושה ממילא קאתי לא חשבינן ליה כולי האי דבר שלב"ל עכ"ל הסמ"ע וכן הוא ל' הרא"ש ור"ל אבל אם אמר שדה זו שאני לוקח הוי דבר שלב"ל אע"ג דאמר זו כדמוכח בש"ס דב"מ דף ט"ז ובכמה דוכתי ודלא כע"ש ועיין בתשובת ן' לב ח"א סי' ס"ג. ש"ך.

סעיף בעריכה

(ד) חייו:    הרא"ש והטור כתבו משום כדי חיי אותו היום אבל הרי"ף והרמב"ם כתבו משום כדי חייו סתם ונ"ל דאף הם לא אמרו דיכול להקנות למכור אלא מה שתעלה מצודתי היום וזה יכול למכור אף שיהא לו בו כדי חיי כמה ימים ודלא כמשמעות הב"י וד"מ. סמ"ע.

סעיף געריכה

(ה) דמים:    עיין בתשובת מהרש"ל ומור"ם ומהר"י כהן ומהר"מ מלובלין בזה באורך ועיין בב"ח (ועמ"ש הט"ז והגאון ח"צ ז"ל בהגהותיו שם ע"ש).

סעיף דעריכה

(ו) שאומר:    המחבר כתב דין זה בלשון יש מי שאומר משום דס"ל דאינו דומה כ"כ לדין שלפני זה דשם מכר הבן דבר שעדיין לא בא לידו מעולם משא"כ זה דראובן מכר נכסיו של עצמו וברשות מכר כל זמן שלא גבה ממנו אביו מלוה שלו. סמ"ע.

(ז) ראובן:    פי' ראובן מת תחלה דאל"כ זכה ראובן בחייו בירושת אביו ונפטר מהחוב דאביו ונשארו הנכסים ביד הלוקח ופשוט הוא. שם.

סעיף העריכה

(ח) לבנו:    עיין בתשו' רשד"ם סי' ש"ט ובתשו' ר"מ אלשיך סי' י"ח.

סעיף ועריכה

(ט) וע"ל:    נראה פשוט דאפילו החולקים שם היינו משום דהתם איירי בשטר הודאה שבא לפני ב"ד כתוב בו נתתי לפלוני דאמרינן שכבר נתנו לו באופן המועיל דהיינו שזיכה לו ע"י אחר וכמ"ש הטור שם ואין אנו מצוים לחקור באיך ובמה נתנה לו משא"כ הכא דמיירי בידוע שהקנה לו אג"ק ומטלטלים אינן נקנין אג"ק אא"כ היו אז ברשותו. סמ"ע.

סעיף זעריכה

(י) במכר:    ומי שיש לו משכון ביד אחרים כתבו התו' בפ' א"נ דף ע"ג גבי עובדא דרב מרי בר רחל דמה שיתר על החוב יכול להקדיש ולמכור אבל גובה תחלה חובו כו' ועיין בהג"א שם ובאמת כן דעת יש פוסקים אבל י"ח דאפילו המותר א"י להקדיש ולמכור ועיין ביורה דעה סי' רכ"א ס"ז בספרי הש"ך ונקודות הכסף שם שהארכתי בזה וראיית התו' דפ' א"נ יש לדחות ע"ש ויש לחלק ולומר דדוקא בהקדש אבל במכירה כ"ע מודו דיכול למכור וצ"ע עיין בתשו' מהר"א ששון סי' קנ"ב ובמבי"ט ח"א סי' ק"ז. ש"ך.

(יא) קיים:    דפקדון לאו להוצאה ניתן אבל מלוה להוציאה ניתנה. סמ"ע.

(יב) שלשתן:    ע"ל ריש סימן קכ"ו וסי' ר"ג ס"ט.

(יג) מעכשיו:    בטור שם מבואר קצת יותר ז"ל ובתוך הזמן שהיה בידו לפדותו אכל ראובן הפירות (דאל"כ היה רבית בדבר) ובא ראובן להוציא השדה מיהודה לפי שלקחה קודם שזכה שמעון בהשטר ופסק הראב"ד דאין שומעין לראובן ע"ש. סמ"ע.