באר היטב על חושן משפט קכ
סעיף א עריכה
(א) רחוק: היינו דוקא לענין ממון א"נ לקידושין ולחומרא אבל לענין גטין לקולא קרוב לה דוקא בעינן וכמ"ש הט"ו באבן העזר סימן קל"ט ע"ש עכ"ל הסמ"ע ועיין בתשו' רש"ך ס"ב ר"ס י"א וק"א (וכל שעדיין לא זרק לו יכול המלוה לומר אי אפשי שתזרקנו מהרי"ט חח"מ סימן קי"ח. כנה"ג).
(ב) לשמרו: ולענין גטין כתב הט"ו באבן העזר שם דאין סומכין על מה שהיא יכולה לשמרו כשהוא חוץ לד' אמותיה אבל לענין קידושין סומכין על זה ומקודשת כמ"ש שם סי' ל' ע"ש ואע"ג דגם קידושין ענין אישות הוא ויש בו נ"מ לקולא אם קדשה אחר מ"מ כיון דבמה דהיא מתקדשת עתה חומרא הוא אוקמוה אדינא דמן הדין מחשב ברשות' כיון דיכולה היא לשמרו. סמ"ע.
(ג) יכולים: פירוש כל אחד בפ"ע או שניהן יחד דוקא ואין שום אחד מהן יכול לשמרו לבדו כן נ"ל מוכח מפירוש התוס'. שם.
(ד) חייבים: פי' יש חיוב והפסד לשניהן לכל אחד המחצה. שם.
(ה) לשמרו: פירוש אפי' יחד א"י לשמרו. וכל הני פרטי דינים אפי' לא א"ל והפטר אלא זרוק לי בתורת גטין לחוד נמי הוי דינא הכי לכ"ע ודלא כב"י וד"מ ע"ש ואם א"ל זרוק בתורת גטין והפטר אפי' א"י לשמרו פטור. שם.
סעיף ב עריכה
(ו) צרורים: עיין בסמ"ע ובש"ך מה שחילקו בין ההיא דהכא למ"ש הט"ו בסימן קצ"ח סי"ז במוכר שחזר במקחו איך דין המעות שקיבל ע"ש ובתשו' רש"ך ס"ב סי' צ"ט (אפי' באחרא דקנה המלו' אם הי' שם אונס שא"י להצילו כגון שבא אנס והקדים ולקחה קודם שהי' המלו' יכול ליקח לא הוי פרעון מהרי"ל בתשוב' סימן ק"א. כנה"ג).
(ז) פשע: ואם א"ל איני רוצה להיות תו אפי' ש"ח אפי' מפשיע' פטור כ"כ המרדכי הביאו הד"מ ע"ש עכ"ל הסמ"ע.
(ח) חולקים: כלומר ואפי' פשע פטור וכן הוא בדברי הראבי"ה וכן נראה שהבין הסמ"ע אבל הב"ח כתב בסי' ע"ד ס"ה דר"ל די"ח דהלוה חייב והוא דעת ריב"א וע"כ כתב הרמ"א בסי' ע"ד דחייב הלו' וקשה דהא ריב"א מספקא לי' וראבי"ה פשיטא לי' וע"ק דה"ל להרמ"א לכתוב כאן דהעיקר כי"ח כיון שכתב סתם בסי' ע"ד אלא ודאי שאני כאן וכמ"ש לעיל ולענין דינא דעת מהרש"ל דפטור אפי' מפשיע'. ש"ך.
(ט) דעת: דקדק וכתב בת דעת משום דבשואל לא סגי אם מחזיר דבר השאול בידו לבניו ובני ביתו דמשאיל וכמ"ש הט"ו בסי' ע"ב סעיף ל"א ונראה דדמי הלוא' לשאלה דבשניהן כל הנאה דידי' ומ"ה כתב בת דעת ור"ל שנושאת ונותנת תוך הבית וכ"כ בתשו' הרשב"א בהדיא וע"ל סימן ש"מ ס"ח ולעיל סי' ע"ג ס"ח עכ"ל הסמ"ע. והש"ך כתב דמהרש"ל חולק ופסק דבהלוא' אפי' נושאת ונותנת תו הבית לא נפטר בכך ועיין בתשו' מהר"מ אלשיך סימן ל"ט.
(י) בתח ה: ע"ל סימן קע"ו ס"א מ"ש מענין זה ע"ש. סמ"ע.