אסתר רבה ז


<< · אסתר רבה · ז · >>

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י

פרשה זעריכה

אסתר רבה פרשה ז פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

אסתר רבה · ז · א · >>


א.    [ עריכה ]
אחר הדברים האלה גידל המלך אחשורוש את המן בן המדתא - זה שאמר הכתוב (תהלים ל"ז) "כי רשעים יאבדו, ואויבי ה' כיקר כרים", שאין מפטמין אותן לטובתן אלא לטבחה. כך המן הרשע לא נתגדל אלא למפלתו. משל לאדם שהייתה לו סייחה וחמורה וחזירה, והיה נותן לחזירה בלא מידה, לחמורה ולסייחה במידה. אמרה סייחה לחמורה, מה שוטה זה עושה? אנו, שאנו עושין מלאכתו של בעל הבית, נותן לנו במידה, ולחזירה שהיא בטילה שלא במידה?! אמרה לה תבוא השעה ואת רואה במפלתה, שאין מאכילין אותה יותר לכבודה אלא לרעתה. כיוון שבא קלנדס, מייד נטלו לחזירה ונחרוה. התחילו נותנין שעורין לפני בתה של חמורה והייתה מנשבת בהן ולא אכלה. אמרה לה אמה, בתי, לא המאכל גורם אלא הבטלה גורמת. כך, לפי שכתוב "וישם את כסאו מעל כל השרים אשר אתו", לפיכך "ויתלו את המן".

<< · אסתר רבה · ז · ב · >>


ב.    [ עריכה ]
ד"א אחר הדברים האלה, אמר רבי לוי זש"ה (שם /תהלים/ צ"ב) בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און מה כתיב בסוף קרייה להשמדם עד עד לא נתגדל המן אלא לרעתו, ולמה גדלו, משל לגולייר שקלל לבנו של מלך אמר המלך אם אני הורגו הכל אומרים גולייר הרג, עשה אותו טריכונוס ואח"כ עשה אותו הגמון ואחר כך התיז את ראשו, כך אמר הקדוש ברוך הוא אילו נהרג המן כשירד ויעץ לאחשורוש לבטל בנין בהמ"ק =בית המקדש= לא היה מי יודעו אלא יתגדל ואחר כך יתלה לפיכך וישם את כסאו מעל כל השרים ואחר כך ויתלו את המן הרי אויבי הקדוש ב"ה למפלתן הן מתגדלין וכתיב (איוב י"ב) משגיא לגוים ויאבדם.

<< · אסתר רבה · ז · ג · >>


ג.    [ עריכה ]
ד"א אחר הדברים האלה, כתיב (שם /איוב/ כ') אם יעלה לשמים שיאו, לרומא, וראשו לעב יגיע, לעננה, כגללו לנצח יאבד, מה גללים הללו מזוהמין כך הוא מזוהם, (שם /איוב כ'/) רואיו יאמרו איו, חמיין ליה ולא חכמין ליה אן הוא המן ואן הוא שלותו, ר' פנחס הוה משתעי אילין עובדיא ארי עשה סעודה לבהמה ולחיה וסיכך על גבן עורות של אריות וזאבים וחיות רעות, מן דאכלון ושתון אמרין הלואי מאן יימר קומינן זמירא, תליין עינהון בהדיה תעלא, אמר לון עניין לי אתון מה דאנא אמר לכון, אמרין הן אמר לון מאן דאחמי לן בעילאי הוא יחמי לן בארעאי, כך מי שהראנו במפלתן של בגתן ותרש וצליבתן הוא יראה לנו במפלתו של המן, ומי שפרע מן הראשונים הוא יפרע לנו מן האחרונים מה כתיב למעלה מן הענין ויתלו שניהם על עץ אף סופו של אותו האיש ליצלב.

<< · אסתר רבה · ז · ד · >>


ד.    [ עריכה ]
ד"א אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש, הרהורי דברים היו שם, ומי הרהר, ר' יהודה אמר המן הרהר אמר אם אסתר יהודית היא, קרובתי היא מן אבי עשו הה"ד (מלאכי א') הלא אח עשו ליעקב, ואם גויה היא כל הגוים קרובים אלו לאלו.

<< · אסתר רבה · ז · ה · >>


ה.    [ עריכה ]
ר' פנחס אמר שני עשירים עמדו בעולם אחד לישראל ואחד לעובדי כוכבים ולא עמד להם ממונם אלא לרעתם, קרח בישראל שמצא אוצרות של כסף וזהב שהטמין יוסף, והמן בעובדי כוכבים לקח אוצרות מלכי יהודה וכיון שראה המלך את עשרו ועשרת בניו לפניו שרים עמד וגדלו ורוממו הה"ד אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי וינשאהו וצוה המלך שיהו כורעים ומשתחוים לו, מה עשה המן עשה לו צלם מרוקם על בגדיו ועל לבו וכל מי שהיה משתחוה להמן היה משתחוה לעבודת כוכבים.

<< · אסתר רבה · ז · ו · >>


ו.    [ עריכה ]
וכל עבדי המלך אשר בשער המלך וגו', רבי יוסי בר חנינא פתח (תהלים ק"מ) טמנו גאים פח לי אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם מצודה פרשו לי עובדי כוכבים להפילני, אומרים לי עבוד עבודת כוכבים אם אני שומעת להם נענשתי ואם אין אני שומע להם הן הורגין אותי, משל לזאב שצמא למים ופרשו לו מצודה על פי המעין אמר אם ארד לשתות הריני ניצוד ואם לא ארד הריני מת בצמא.

<< · אסתר רבה · ז · ז · >>


ז.    [ עריכה ]
ויהי באמרם אליו יום ויום, ר' יוחנן בש"ר בנימין בר ר' לוי בניה של רחל נסן שוה וגדולתן שוה, נסן שוה הה"ד (בראשית ל"ט) ויהי כדברה אל יוסף יום יום וכאן כתיב ויהי כאמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם, ולהלן כתיב ולא שמע אליה לשכב אצלה, וגדולתן שוה הה"ד (שם /בראשית/ מ"א) ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אותה על יד יוסף וילבש אותו בגדי שש וכאן כתיב ויסר המלך את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי, להלן כתיב (שם /בראשית מ"א/) וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך וכאן כתיב ונתון הלבוש והסוס וקראו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו.אסתר רבה ז חאסתר רבה ז ט

אסתר רבה · ז · א · >>


י.    [ עריכה ]

ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו, בזוי בן בזוי, להלן כתיב (בראשית כ"ה) ויבז עשו את הבכורה וכאן כתיב ויבז בעיניו, ויבקש המן להשמיד את כל היהודים. ר' שמעון בן יוסי בן לקוניא אמר בעלמא הדין נמשלו ישראל לצורים, שנאמר (במדבר כ"ג) כי מראש צורים אראנו, (ישעיה נ"א) הביטו אל צור חוצבתם, נמשלו כאבנים, שנא' (בראשית מ"ט) משם רועה אבן ישראל, (תהלים קי"ח) אבן מאסו הבונים, ואומות העולם נמשלו בחרשים הה "ד (ישעיה ל') ושברה כשבר נבל יוצרים נפלה כיפה על קידרא ווי לקידרא, נפלה קידרא על כיפה ווי לקידרא, בין כך ובין כך ווי לקידרא, כך כל מי שהוא בא ומזדווג להם הוא נוטל את שלו מתחת ידיהם, וכה"א בחלום נבוכדנצר (דניאל ב') די מטורא אתגזרת אבן די לא בידין והדקת פרזלא נחשא חספא, א"ר חייא בר ינאי פורפירא דמלכא מזדבנא בשוקא ווי ליה למיזבניה ווי ליה לזבוניה כך ישראל הן פורפירא שהקב"ה מתפאר בהן הה "ד (ישעיה מ"ט) ישראל אשר בך אתפאר והן נמכרין אוי לו למוכר ואוי לו ללוקח, משל דהמן רשיעא למה הוא דומה לעוף שעשה קן על שפת הים ושטף הים את קנו ואמר איני זז משם עד שנעשה ים יבשה ויבשה ים, מה עשה נוטל מים מן הים בפיו ושופך ליבשה ונוטל עפר מן היבשה ומשליך לים, בא חבירו ועמד לו על גביו ואמר לו ביש גדא וטמיע מזלא סוף סוף במה את יכיל, כך אמר לו הקב"ה להמן הרשע אי שוטה שבעולם אני אמרתי להשמידם כביכול ולא יכלתי, שנאמר (תהלים ק"ו) ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית, ואתה אמרת להשמיד להרוג ולאבד חייך רישך מתורם חלף רישיהון דאינון לשיזבא ואת לצליבא.אסתר רבה ז יאאסתר רבה ז יבאסתר רבה ז יג אסתר רבה ז יד אסתר רבה ז טו אסתר רבה ז טז אסתר רבה ז יז אסתר רבה ז יח אסתר רבה ז יט אסתר רבה ז כ אסתר רבה ז כאאסתר רבה ז כבאסתר רבה ז כגאסתר רבה ז כד

<< · אסתר רבה · ז · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.

קישורים חיצונייםעריכה

פרשה זו באתר דעת