אסתר רבה ז יט
יט. [ עריכה ]
דָּבָר אַחֵר, אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם, אָמַר לוֹ קוּלְמוֹס אַתְּ כּוֹתֵב. אָמַר לוֹ: וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה. אֲמַר לֵיהּ הַשְׁתָּא לֵית אֲנָא יָדַע מִנְיָנֵיהוֹן, כִּי נָפְקוּ מִמִּצְרַיִם הֲווֹ לְהוּ שִׁית מְאָה אַלְפִין גַּבְרָא, וְעַל כָּל חַד וְחַד יָהִיבְנָא לָךְ מְאָה זוּזֵי אַחַד, דְּהַיְינוּ חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים.