אלון בכות (אייבשיץ) על איכה ב יג
<< | אלון בכות על איכה • פרק ב' • פסוק י"ג | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
מָֽה־אֲעִידֵ֞ךְ מָ֣ה אֲדַמֶּה־לָּ֗ךְ הַבַּת֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם מָ֤ה אַשְׁוֶה־לָּךְ֙ וַאֲנַֽחֲמֵ֔ךְ בְּתוּלַ֖ת בַּת־צִיּ֑וֹן כִּֽי־גָד֥וֹל כַּיָּ֛ם שִׁבְרֵ֖ךְ מִ֥י יִרְפָּא־לָֽךְ׃
מה אעידך ומה אדמה לך. ידוע דכל מקרה הבאה ע"י מזל הוא גלגל החוזר פעמים בכה ופעמים בכה. אבל יד ה' הבאה שלא ע"י מקרה הוא ברצונו והוא מהנמנע להיות חוזר חלילה לאומה או למדינה אחרת אם לא שהיא ברצון ה'. וז"ש מה אעידך ומה אדמה לך. ולא תחשוב דיכול להיות חוזר לאחר זמן גם לעו"ג אחרים לזה אמר מה אשוה לך ואנחמך דיד ה' נגעה בך בעצמו ושלא ע"י מקרה וזהו מהנמנע לבוא לאומה אחרת כמו עפ"י מזל וק"ל: כי גדול כים שברך מי ירפא לך. כוונת המקונן בזה דידוע מ"ד בגמ' ראתה שפחה בים מה שלא ראה יחזקאל. והיינו דאז היו ישראל ראוים לנבואה והי' פתאום הנבואה בלי הכנה אבל עכשיו בגלות המר הזה אין אנו ראוים לנבואה בלי הכנה ובעו"ה אין לנו הכנה שיחול עלינו הרה"ק. וז"ש כי גדול כים שברך הכוונה כמו שלא היתה הכנה להם כך אין הכנה לנו עכשיו אמנם החילוק הוא כנ"ל דלהם לא היו צריכין הכנה משא"כ לנו. עד שירחם ה' את עמו ונהיה הכל ראוים לנבואה ויערה עלינו רוח ממרום קדשו בלי הכנה כמו שהיה בים ויהי' דור דעה וק"ל: או יאמר כי גדול כים שבירך דאיתא בגמרא בשעה שנשא שלמה את בת פרעה נעץ מיכאל קנה בים ונעשה שרטון ועליו נבנה רומי וזהו באמת שבר של ים ואי' בפסוק אמלאה החרבה אי מלאה ירושלים חרבה רומי אי מלאה רומי חרבה ירושלים וכמש"ה ולאום מלאום יאמץ. וז"ש כי גדול כים שברך כי רומי הוא שבר של ים שנעשה אי בים ומי שירפא שבר של ים היינו כשתחרב רומי הוא ירפא שברך שתתמלא ירושלים וק"ל: או יאמר דידוע מ"ד תנאי התנה הקב"ה עם הים מששת ימי בראשית שיקרע לישראל וגם תנאי התנה הקב"ה שבאם יחטאו ישראל שיחרב הבהמ"ק וז"ש וחושך על פני תהום שהוא חושך ואפילה כאשר ימשש העוור בגלות המר הזה. וז"ש כי גדול כים שברך דהיינו בתנאים שהתנה הקב"ה עם הים ובהמ"ק וק"ל: